בשבוע שעבר התמזל מזלי להיות נוכח בחתונה של זוג גברים. כן כן, זוג גברים שעשו חתונה כמו שאתם מכירים משלל חבריכם המתרבים, עם חופה והכל, ובמקום כוס הם שברו... ארון. כמה הומואי. זה לא שהגעתי לאירוע בזכות עצמי, אלא הגעתי בזכות מקצועי השני, האומנותי. אני והשותף שלי (לדירה, לעבודה וכו';) התבקשנו להופיע שם, והאמת, אחת ההופעות הכיפיות שהיו לי. כל האירוע הזה גם בא לי טוב אחרי שרשרת הופעות שלא התכוננתי אליהן כמו שצריך ונראו כמו הפרצוף של רוחמה אברהם (בלילא!), והכסף בכלל היה מועיל. אבל לא על זה התכנסנו כאן לדבר.
הייתי בחתונה של זוג גברים. זה היה מרגש בצורה שאני לא יכול לתאר, למרות שההכרות שלי עם בעלי השמחה היא מינימלית. החל בעובדה שההורים שלהם עמדו מתחת לחופה איתם (בזמן שאני עדיין מחכה שאמא שלי תזמין את הבן זוג שלי לארוחת ערב), שהם רקדו סלואו לצלילי השיר שלהם, ושהשיר הסוגר היה ';זכיתי לאהוב';. אפילו כלבת קרח כמוני הזילה דמעה בסוף הערב. מזל שהורדתי את האיפור. את רובו, לפחות.
בכלל, כל החתונה הזאת, כל עוד לא נכנסתי לתפקיד שבשבילו שילמו לי, העבירה אותי בגלים עולים ויורדים. זה התחיל בהבנה מוזרה שאין מצב שאני מסוגל לעשות דבר כזה, והמשיך בהכרה שאולי כן, שאולי אני כן רוצה למצוא מישהו אחד, להישאר איתו כל הזמן, לבלות איתו את כל החיים, את הרגעים הטובים והרעים ואת הרגעים סתם, שחוזרים מקניות ביום שישי בצהריים.
יש לנו עוד זמן, לעיניים ולי - אנחנו אפילו לא שלושה חודשים ביחד. יש לו עוד כמעט שנתיים עד שהוא מסיים את שירות החובה והקבע שלו, ואני קודם צריך לסיים את התואר המיותר הזה שלקחתי על עצמי.
<פאוזה>
תואר מיותר. אבל בלי התואר הזה מי הייתי?
בחרתי את התואר הזה לפי המקום שבו לומדים אותו, ואת המקום שבו לומדים אותו לפי התואר. בחרתי להיות רחוק מההורים אבל קרוב. בחרתי את ירושלים שהיא מהיפות בערי העולם, על אף כיעורה.
לולא התואר הזה, לא הייתי מכיר את חוג החברים הנוכחי שלי. לולא חוג החברים הנוכחי שלי לא הייתי טורח להגיע באמצע השבוע לתל אביב. לולא זה, לא הייתי פוגש את עיניים. אולי יש משמעות בתואר הזה בכל זאת. למרות שאני לא רואה את הסוף שלו, גם בשנה ג'; המושבתת.
אולי כשאסיים את התואר, או כשהוא יסיים את השירות, מה שיקרה קודם, נעבור לגור יחד. למה אולי? כי זה תלוי אם נהיה עדיין יחד. אם נמשיך לשכב אחד ליד השני וללחוש מילים של אהבה אחד לשני באוזן, יש סיכוי סביר שזה יקרה. ואיפה נגור? ירושלים? תל אביב? חו"ל? הצלחתי לגרום לו להתאהב בירושלים, והוא החזיר לי את האמון בתל אביב. אבל זה כל כך רחוק עכשיו...
סימן-תמיהה סיפר לי היום שהוא מתחיל לחפש עבודה גם מחוץ לעיר, כלומר, יעבור מפה. הוא, שסימל לי את ירושלים מהרגע שהכרתי אותו, ממש שוקל עזיבה בגלל מחסור בעבודה נורמלית שמתאימה לאדם בגילו. ניהלנו שיחת-מסנג';ר-בעוד-עשר-שנים, כששנינו נהיה עמוק בתוך הביזנס של המדיה-תקשורת-פרסום הכל-כך הומואי סטריאוטיפי ששנינו נמשכים אליו משום מה. מקווה שחברות תחזיק מעמד גם עם עזיבה, או שהוא לא יעזוב.
את ליל השנה החדשה ביליתי עם חברים. לצערי, עיניים היה בתורנות בצבא, ואני נאלצתי להתנשק איתו דרך הסלולרי. את הספירה לאחור עשינו ביום שלישי, במדרגות בבית שלו, סתם ככה כי רצינו. לא יודע למה כל שנה אני מנסה שלא לעשות ביג דיל מליל השנה החדשה, וכל שנה יוצא שחבל לי לא לציין את זה. למסיבות אני כבר לא יוצא גם ככה, והטראומות של השנים האחרונות מהמסיבות של הפסבדו-חג הזה לא ממש גורמות לי לרצות לצאת (מלבד השנה שעברה, עליה כתבתי בסוף הפוסט הקודם), אז יצא שמלבד היותי ביחד-אבל-בנפרד, זה עבר די בסדר.
לפני שבוע עשיתי עוד משהו מרשימת הדברים שמעולם לא עשיתי - הצטלמתי בעירום. זה התחיל כטובה לחברה של חבר שלומדת צילום בחו"ל וצריכה להגיש משהו על ';בין לבין';, שרצתה לצלם אותי צילומי אופנה באיפור מלא, תלבושת ופאה, וגם שאלה על הדרך מה דעתי על עירום. אז היא צילמה אותי בעירום ';אומנותי'; (בלי שום איבר מדלדל בתמונה), ואז ביקשתי ממנה שאם אני כבר מסוגל להתפשט מולה, אני רוצה גם תמונות בשביל עצמי. אז היא צילמה. אני מחכה כבר לראות מה יצא - גם מצילומי האופנה וגם מהצילומים הפרטיים שלי. אולי זה יעזור לי לאהוב את הגוף שלי עוד קצת. אני די בסדר איתו עכשיו, אחרי שנים שהייתי הולך עם חולצה לים כדי שלא יראו כמה אני מזכיר צילומים מהשואה. קצת פוטושופ והכל יהיה מעולה...
די, המשמרת נגמרת ממש אוטוטו, ודי נשבר לי. אני רוצה הביתה, לישון, ובערב קבעתי עם השותף שמנקים את הדירה. זה לא יאומן כמה קשה לתחזק את הדירה הזאת - אני מרגיש שכל הזמן אני שוטף כלים, מטאטא אבק ועושה כביסה.
אז בנימה אופטימית זו, הרשו לי לאחל לכולכם שנה טובה ומוצלחת, שזאת תהיה השנה שבה סוף סוף כל אחד מכם יאהב את עצמו בלי גבולות.
אה, וגם שלא תדרכו על קקי.
גזר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ילד גזר