חיים של בחור אחד

שימו לב לשינוי בשם הבלוג. נכון לעכשיו אין מערכת יחסים, וגם לא תהיה. אז יש סקס. וזה הרבה יותר מעניין מהתבכיינויות שלי על כמה אני מתגעגע אליו. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מתגעגע.

אז זה כנראה יהיה האזכור האחרון לעניין:

מתחיל לחלחל לי שהוא לא היה הבנאדם המושלם. ובמקרה שמעתי היום מונולוג מהסרט "Heartburn", שם משחקת מריל סטריפ אישה נבגדת. אחרי שהיא תופסת את בעלה בוגד בה בפעם השניה... (לא, הוא לא בגד בי, אבל משהו בקטע הזה תפס אותי, אז תתמודדו).

"לא, אני לא מאמינה שאנשים משתנים עד כדי כך. ואל תגיד לי שהם כן. אל תזרוק עלי את הבולשיט הניו יורקי הזה שאנשים יכולים להשתנות, כי הם לא. מה שמחזיר אותי לשאלה - איך אפשר לחיות עם מישהו ולא לדעת משהו כל כך בסיסי? זה אפשרי, זה אפשרי לאהוב מישהו כל כך או לחשוב שרוצים לאהוב אותו כל כך, שאפילו לא רואים כלום. אתה מחליט לאהוב אותו, ומחליט לבטוח בו, ואתם נשואים, ואתם ביומיומיות של הנישואין, ואז אתה שם לב שדברים הם לא כמו שהם היו, אבל זה פעמון רחוק. ואז כשמתברר שדברים אכן היו לא בסדר, זה לא שידעת כל הזמן. פשוט היית... במקום אחר. כאילו חיית בחלום. ואז החלום מת. והחלום מתנפץ למיליון רסיסים קטנים. אז יש לך שתי ברירות -אתה יכול לדבוק בו, שזה בלתי נסבל, או שאתה יכול לחלום חלום אחר".

מין. סקס. יחסי אישות. מאז שאני ועיניים נפרדנו, לא חסכתי מעצמי סקס. אני לא אחזור אחורה ואתאר כל מיני דברים, אבל מה שכן, אני מניח שתתחילו לקבל דיווחים יותר מפורטים מעכשיו.

דיברתי איתו באטרף, מישהו שמעולם לא ראיתי שם, כשבפינת המסך שלו הופיע הפרפר, הוא הוא הסמל של מחפשי הסטוצים למיניהם. הוא שלח לי תמונת גוף, חיבבתי ובניתי לעצמי ערב נפלא ומשעשע. אחרי כמה דקות הוא הודיע לי ש"הפרצוף שלי עושה לו חשק להזמין אותי לבירה". האמנם? האם הפרצוף שלי דורש אלכוהול על מנת להתמודד עמו? הוא שלח לי גם את תמונת פרצופו, ונראה שמדובר בבחור חמוד. הלכנו על זה.

כמובן שבכל האיזור לא היה פאב אחד פנוי לרפואה לאור הגמר של יורו 2008, אז ההחלטה נפלה על בירה מהקיוסק מול הבית ושיטוט חסר מעש ברחובות. ובכן, בעודנו יושבים עם בירה ומשוחחים, ואני תוהה מתי אני גורר אותו אלי הביתה (השותף נסע) כדי לבצע בו זממים מרושעים, הוא סיפר לי שיש לו בן זוג.

אבל הם לא ביחסים פתוחים. גם לא סגורים. הבנזוג בחו"ל לחודש וחצי, והם יחד כבר שנתיים. זה השלב שבו העלתי פרצוף פוקר, כאילו לא בזבזתי עכשיו 10 שקלים על בקבוק של סטלה ושעה שבה הייתי יכול למצוא לי סטוץ אחר בירושלים היבשה. אבל זרמתי. אז עלינו אלי הביתה. דיברנו קצת, על הפילמוגרפיה שיש בבית - מפילמוגרפיה הומואית ועד פורנו משובח תוצרת צ'כיה. גילינו קשרים משותפים (צבא, כמובן), קיבלתי הצעה לטרמפ בבוקר לאוניברסיטה (בן זוגו השאיר לו את האוטו), ואז הוא אמר שהוא הולך, והתנשקנו.

איני בחור תמים, אז ניסיתי לגרור אותו אל הספה. התנשקנו עוד קצת, והוא עצר. נו ב'מת! מילא.

אך אין זה גזר שיאמר נואש!

חזרה לאטרף, לצ'ט, ולאן שאפשר, ומצאתי מישהו. נראה סביר. כשהוא הגיע, התלבטתי לרגע אם לשלוח אותו הביתה או לא, אבל הוא התחיל לעבוד מאוד מהר, ובצורה מאוד מקצועית, ואני - אני מעודד מקצועיות. לפעמים קופץ לי הפיוז ונכנס לי מין קטע דומיננטי כזה. אז אתמול זה קרה. אני קיבלתי שירות, ושלחתי אותו הביתה. מהמם לי.

בדרך למיטה עוד הספקתי לזרוק מלא מגבות לכביסה, שיהיה לשאר האורחים שיגיעו בשבועות הקרובים.

טוב, חזרה לעולם.

גזר.