חיים של בחור אחד

טוב נו, לא רק סקס אני מצליח להביא לפה. לא יעזור.

הבנזונה הקטן הופיע היום במקום הקבוע שלנו, עם דייט. ולא סתם דייט, אלא מישהו שאני מכיר ולא סובל. כאילו הוא לא אמר לי כשנפרדנו שאני חשוב לו, ושאני משמעותי, ושהוא לא רוצה לאבד אותי בתור חבר, ואז הוא בא ועושה לי את זה. חסרים הרי מקומות בתל אביב לשבת בהם, או זמנים לשבת במקום שבו אני בטוח לא אהיה. יום שלישי, במקום הקבוע שלנו. זה בערך כמו להכניס מישהו למיטה הזוגית. שזה סביר להניח מה שקורה ממש עכשיו בזמן שאני כותב.

אני לא מצליח להוציא לעצמי מהראש את המחשבה על זה שהם ביחד עכשיו. שהם התנשקו, שהם שוכבים, שמישהו נוגע באהבה שלי. אני לא משלה את עצמי שזה לא קרה בחודש האחרון. אני הזדיינתי וסביר להניח שגם הוא. אבל עכשיו יש לזה פרצוף, וזה כואב. זה כמו סכין גילוח שעוברת על הלב ומורידה שכבה שכבה.

התלבטתי עם עצמי איזה מצעים לשים היום. רציתי לסדר את החדר, כמו שהייתי עושה כשהוא היה מגיע אלי. לסדר אותו יפה, לשים מצעים חדשים על המיטה, לפנק את עצמי בסביבת מגורים נעימה למחייה. ואז עלתה בי המחשבה איזה כיף היה להתכרבל איתו בחורף, ואיך היינו ישנים יחד, אפילו לא מכורבלים, אלא רק נוגעים כדי לזכור שיש שם עוד מישהו.

מה שקשה לי בכל הפרידה הזאת היא העובדה שהגענו לכזאת שלמות של קשר מבחינתי, לא יותר מדי ולא פחות מדי, ואז הכל התחיל להתפרק. מההצהרה שלו בפני חברה שלו שאנחנו נעבור לגור יחד באוגוסט, עד לשלב שהוא אמר לי שהוא לא מוכן לזה עדיין, מההצהרה שלו שהוא לא רוצה שאני אלך ושהוא כן רוצה אותי, עד לזה שהוא לא מרגיש טוב בקשר הזה. הכל רצוף בכל מיני שקרים, אני שונא אותו רציונלית ואוהב אותו עד מוות בתוך הלב. סבלתי את כל השטויות שלו, את האגואיזם, את האנטיפתיות המתפרצת, הייתי מוכן להישאר שם ובחרתי להישאר שם כל יום מחדש. ואני עדיין לא מסוגל לשנוא אותו, או לפחות להפסיק לאהוב אותו.

למרבה הפאתטיות ניגשתי אליו לשולחן במטרה לעשות לו סצינה, וגמגמתי כמו ילדה ביסודי שבאה לדבר עם המנהלת. כל פוזת הדיווה נעלמה כלא הייתה, או לפחות הפכה לשלולית מתחת לשולחן. והוא, עם החיוך המעצבן שלו.

אני מתחיל לפחד שמה שאני מחפש זה מישהו שיהפוך אותי לקטן ולא משמעותי. מישהו שיתעלל בי נפשית. זה קרה כבר עם רועי 1, וזה קורה שוב, עם עיניים. רק אז אני מוצא את עוצמתה של האהבה ואת כאבי הפרידה. הדוקטור ואני נפרדנו ואני הייתי סבבה, היום אנחנו בקשר נפלא, והוא באמת חבר טוב. רק אלה שלא רוצים אותי, אלה שמשחקים בי, הם מי שאני רוצה ונאבק עליהם.

אני באמת שוקל להרים אליו טלפון מחר, או לפחות לסמס לו, להסביר לו כמה נפגעתי. שאולי אני ארגיש שכן אכפת לו ממישהו אחר חוץ מעצמו. לא יודע מה אני אעשה בסוף. עוד לא החלטתי. מה שבטוח, שמשחקי אגו הם לא הקטע שלי. אני לא אמנע מהמעשה רק בגלל שהוא יהפוך אותי לקטן.

שהוא רק יצא לי מהראש, חבל שזה לא מהר כמו שהוא נכנס ללב שלי.

I fell in love, and broke my heart.

שלא תדעו עוד צע(י)ר,

גזר.