אתמול, ה-5 בספטמבר, באמת היה יום מיותר.בלי שום ספק, אני חושב שאפשר למחוק את קיומו של ה-5 בספטמבר 2008 מלוח השנה ולאף אחד לא יהיה אכפת.
נתחיל בחדשות נחמדות : התחלתי ללמוד ספרדית, סתם בשביל הכיף, באיזה קורס אונליין שמצאתי באינטרנט. לא משהו היסטרי בינתיים, אבל אני לומד לאט לאט. estudio castellano.כמובן, שבהתאם לכך רשמתי משפט תואם בספרדית במסנג'ר. כמובן שהייתה בו טעות, כי אני לומד בינתיים יומיים בערך, וקפצתי מעל הפופיק עם משפטים מורכבים. אבל מילא.
זאת הייתה הסיבה שבגינה עיניים החליט לפנות אלי. אחרי שהסברתי לו שאני עדיין לומד וזה לא פייר, אז הוא תיקן אותי והסביר לי למה, ואז אמר, בספרדית, 'אתה יכול להתקשר אלי אם אתה רוצה לתרגל את השפה'. אחלה.
עוד קצת שיחת חולין, כרגיל, כשהציניות שלי מתפרצת והוא שואל 'אם יש לי בעיה', למרות שהוא 'תכף זז', אבל 'שוט'. אז אמרתי לו שיש לי הרבה בעיות, למשל העובדה שהדירה שלי בת"א לא מתפנה בזמן כי הדייר שם, שהוא בן-דוד שלי, לא יכול לעבור לדירה החדשה שלו כי היא עדיין בשיפוצים והקבלן מתעכב. זה אומר שאני אגור אצל ההורים שלי לשבועיים. שימו לב ליציאה הבאה:
"אתה יכול לגור אצלי לשבוע-שבועיים"
כן! איך לא חשבתי על זה! להיות בסלון כשהוא מביא את הבחור שהוא יוצא איתו לישון איתו, שאני אשמע את המיטה חורקת באינטנסיביות באמצע הלילה. זה כל כך עדיף על לגור עם ההורים! בחיי! איך לא חשבתי על זה בעצמי!
השיחה התגלגלה ל"אתה באמת חושב שזה רעיון טוב", ומשם לתהיה שלו האם "לא הגיע הזמן להפסיק לברוח אחד מהשני".
אוקיי, זה שאני קצת בורח ממנו לאחרונה, כי אני באמת לא במצב שאני מסוגל להתמודד עם לראות אותו עכשיו, זה סבבה. אבל ממתי אנחנו בורחים אחד מהשני? כלומר, ממתי הוא בורח ממני גם?! מכיוון שהוא היה צריך ללכת בדחיפות, אמרתי לו שאם הוא רוצה לדבר על זה, הוא יותר ממוזמן להתקשר או לדבר איתי אונליין מחר, כלומר, היום. נחכה ונראה.
אז כל השיחה הזאת התרחשה בזמן שהייתי עסוק בלחשוב מה אני עושה בדייט שיש לי בערב. סטודנט לרפואה בן 28 מת"א שהיה אמור להגיע לירושלים במיוחד בשבילי. קמתי, התארגנתי, התקלחתי (!!), הסתרקתי, וחיכיתי. 21:30 הגיע, ונאדה. 21:45 והסמס ששלחתי לא נענה. 22:10 אני מתקשר ואין תשובה. 22:45, הזמן שהקצבתי להמתנה, אני מתקשר והוא בשיחה ממתינה. מיותר לציין שהוא לא חזר אלי.
אז דיברתי עם חברים והחלטנו ללכת למסיבה בת"א. כפרה עליהם, יודעים איך לנסות להוציא אותי מהתסכול. החלטתי להיות ממש הרפתקן, ולהציע לאיזה בחור חמוד שיצא לי לדבר איתו כבר כמה ימים להצטרף אלינו, כי הוא היה מבואס שהבריזו לו ממסיבה אחרת. נפגשנו לנו במסיבה, רקדנו כל הערב, היה יופי טופי, אני הייתי שיכור-למחצה. וכלום לא קרה.
באוטו בדרך הביתה נרדמתי כשירדנו לאיילון, וקמתי כשהגענו הביתה. הקמתי את עצמי מהכסא, טיפסתי בכוחותי האחרונים הביתה, התפשטתי ונכנסתי למיטה. בבוקר, כשקמתי, חיכתה לי הודעה שמסתכמת בעובדה שאני חמוד, אבל זה לא זה.
אם לא הייתה לי בחילה מהאלכוהול של אתמול הייתי שותה עכשיו עוד. איזה יום מיותר. שמישהו יעשה משהו, יש לי יומולדת עוד פחות משבוע.
אני אלך למצוא איזה גג לקפוץ ממנו. גרדו אותי מהמדרכה בהזדמנות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ילד גזר