חיים של בחור אחד

אם בשבוע שעבר חשבתי שהתקלקלתי ושהפכתי מבנאדם של חורף לבנאדם של קיץ, אתמול הייתה ההוכחה שזה רחוק מלהיות נכון. כל הדיבורים האלה על שלג מרגשים אותי, ואני יושב ומחכה, ומנסה לתכנן תוכניות איך אני אספיק כמה שיותר שלג לפני שיתחיל הקיץ. יותר מזה - הסתובבתי אתמול בלילה בחוץ, והשמיים המעוננים מילאו אותי בשמחה ובעזוז. הלכתי לי הביתה עם שיר בלב, וחיוך ענקי ברגע שהרגשתי טיפות גשם על המעיל. יש כאלה שיחשבו אותי ללא נורמלי.

אני זוכרת איך כולם ברחו בגשם
ורק היא עמדה בדרך ברגליים יחפות
בבגד ספוג מטר ובנשימה נרגשת
לוגמת מים כמו ברושים ורקפות
חיוך של קיץ שנקרע מקיר בית הקולנוע
התעופף וחג מעל ראשה כמו עפיפון צולל
ואז היא צחקה פרשה זרועותיה
וכך עמדה בגשם הנופל
כל האנשים בחלונות
התבוננו בחיזיון המקומי
תמיד היא משתגעת
עד שהיא נרגעת
בגשם

אז ככה, ירושלמים, באמצע השבוע צפוי שלג, שלג מהסוג הטוב, כזה שנתפס. התחזיות מדברות על בין 10 ל-40 סנטימטרים. עוד לא בוסטון, אבל זה בהחלט סביר בהתחשב ביובש של השנה האחרונה. בתוכנית - לא להגיע לתל אביב ולא לראות את עיניים בגלל שאני לא יכול להיות בטוח שיהיה לי איך לחזור לעיר אחר כך, וכמובן להתגלץ'; בשלג, ללכת לטיולים לראות דברים יפים בלבן, וכמובן, כמו בשנה שעברה, לעבוד משמרת לילה בזמן השלג. צריך לזכור להביא גרביים להחלפה, ואולי אפילו איזה זוג מכנסיים, כדי לא לשבת בגטקעס.

מחר, אללה בוקר, אני מתייצב בועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת ישראל. על הפרק - דיון על הצעת תיקון לחוק יסוד: ירושלים, שתיתן סמכות לראש העירייה למנוע תהלוכות ומצעדים על בסיס פגיעה ברגשות הציבור, ברגשות הדתיים או בסדר הציבורי. נחשו למה מכוונים?

נכון ילדים וילדות! למצעד הגאווה והסובלנות שאמור להערך בחודש יוני הבעל"ט מעתה ועד עולם! אך סמכו על הגזר, ילדים, שהוא ילך להראות את שאט נפשו מאותה הצעת חוק ארורה (ופרטית) של ח"כים מש"ס וממפד"ל. אני אתייצב שם, בלבוש מחוייט ומסודר כדי להשמיע את קולי, אם יתנו לי. צפו במהדורת החדשות.

אני מאמין שזה אחד העדכונים הקצרים. בהזדמנות אני אכתוב עוד.

שיהיה לכם קר בחוץ וחם בפנים,

גזר.

בשבוע שעבר התמזל מזלי להיות נוכח בחתונה של זוג גברים. כן כן, זוג גברים שעשו חתונה כמו שאתם מכירים משלל חבריכם המתרבים, עם חופה והכל, ובמקום כוס הם שברו... ארון. כמה הומואי. זה לא שהגעתי לאירוע בזכות עצמי, אלא הגעתי בזכות מקצועי השני, האומנותי. אני והשותף שלי (לדירה, לעבודה וכו';) התבקשנו להופיע שם, והאמת, אחת ההופעות הכיפיות שהיו לי. כל האירוע הזה גם בא לי טוב אחרי שרשרת הופעות שלא התכוננתי אליהן כמו שצריך ונראו כמו הפרצוף של רוחמה אברהם (בלילא!), והכסף בכלל היה מועיל. אבל לא על זה התכנסנו כאן לדבר.

הייתי בחתונה של זוג גברים. זה היה מרגש בצורה שאני לא יכול לתאר, למרות שההכרות שלי עם בעלי השמחה היא מינימלית. החל בעובדה שההורים שלהם עמדו מתחת לחופה איתם (בזמן שאני עדיין מחכה שאמא שלי תזמין את הבן זוג שלי לארוחת ערב), שהם רקדו סלואו לצלילי השיר שלהם, ושהשיר הסוגר היה ';זכיתי לאהוב';. אפילו כלבת קרח כמוני הזילה דמעה בסוף הערב. מזל שהורדתי את האיפור. את רובו, לפחות.

בכלל, כל החתונה הזאת, כל עוד לא נכנסתי לתפקיד שבשבילו שילמו לי, העבירה אותי בגלים עולים ויורדים. זה התחיל בהבנה מוזרה שאין מצב שאני מסוגל לעשות דבר כזה, והמשיך בהכרה שאולי כן, שאולי אני כן רוצה למצוא מישהו אחד, להישאר איתו כל הזמן, לבלות איתו את כל החיים, את הרגעים הטובים והרעים ואת הרגעים סתם, שחוזרים מקניות ביום שישי בצהריים.

יש לנו עוד זמן, לעיניים ולי - אנחנו אפילו לא שלושה חודשים ביחד. יש לו עוד כמעט שנתיים עד שהוא מסיים את שירות החובה והקבע שלו, ואני קודם צריך לסיים את התואר המיותר הזה שלקחתי על עצמי.

<פאוזה>

תואר מיותר. אבל בלי התואר הזה מי הייתי?

בחרתי את התואר הזה לפי המקום שבו לומדים אותו, ואת המקום שבו לומדים אותו לפי התואר. בחרתי להיות רחוק מההורים אבל קרוב. בחרתי את ירושלים שהיא מהיפות בערי העולם, על אף כיעורה.

לולא התואר הזה, לא הייתי מכיר את חוג החברים הנוכחי שלי. לולא חוג החברים הנוכחי שלי לא הייתי טורח להגיע באמצע השבוע לתל אביב. לולא זה, לא הייתי פוגש את עיניים. אולי יש משמעות בתואר הזה בכל זאת. למרות שאני לא רואה את הסוף שלו, גם בשנה ג'; המושבתת.

אולי כשאסיים את התואר, או כשהוא יסיים את השירות, מה שיקרה קודם, נעבור לגור יחד. למה אולי? כי זה תלוי אם נהיה עדיין יחד. אם נמשיך לשכב אחד ליד השני וללחוש מילים של אהבה אחד לשני באוזן, יש סיכוי סביר שזה יקרה. ואיפה נגור? ירושלים? תל אביב? חו"ל? הצלחתי לגרום לו להתאהב בירושלים, והוא החזיר לי את האמון בתל אביב. אבל זה כל כך רחוק עכשיו...

סימן-תמיהה סיפר לי היום שהוא מתחיל לחפש עבודה גם מחוץ לעיר, כלומר, יעבור מפה. הוא, שסימל לי את ירושלים מהרגע שהכרתי אותו, ממש שוקל עזיבה בגלל מחסור בעבודה נורמלית שמתאימה לאדם בגילו. ניהלנו שיחת-מסנג';ר-בעוד-עשר-שנים, כששנינו נהיה עמוק בתוך הביזנס של המדיה-תקשורת-פרסום הכל-כך הומואי סטריאוטיפי ששנינו נמשכים אליו משום מה. מקווה שחברות תחזיק מעמד גם עם עזיבה, או שהוא לא יעזוב.

אז בנימה אופטימית זו, הרשו לי לאחל לכולכם שנה טובה ומוצלחת, שזאת תהיה השנה שבה סוף סוף כל אחד מכם יאהב את עצמו בלי גבולות.

אה, וגם שלא תדרכו על קקי.

גזר.

2007 לא הייתה כזאת גרועה. באמת. למעשה, מדובר באחת השנים המוצלחות שהיו לי מאז שהגחתי בצרחות היסטריות לאוויר העולם לפני 25 שנה (וכמה חודשים, אבל לא מדברים על זה).

אז הגיע הזמן לסכם לי, וכתוצאה מכך גם אתם צריכים לסבול מזה, מה לעשות?

אז הבה -

בתחום הרומנטי -

2 מערכות יחסים רציניות להפליא, אחת מהן ממשיכה עד 2008 לפחות.

1 "מערכת יחסים" של שבוע שלם שנגמרה ממש בסדר.

1 "מערכת יחסים" של שבוע שלם שנגמרה ממש רע.

5 שעות של בכי אחרי מערכת יחסים של שבוע שנגמרה רע.

5 שניות של דמיעה אחרי מערכת יחסים של חצי שנה שנגמרה פתאום.

אינספור דייטים לא מוצלחים, משני הכיוונים.

6 אנשים בסופשבוע אחד של התפרעות בביקור במרכז (שזה שיא חדש).

בתחום התעסוקתי -

191 משמרות בשנה האחרונה, כולל זאת.

191 פעמים ששמעתי מוזיקה איומה בעבודה.

1 מקום עבודה ששמרתי עליו למרות הנטייה שלי לנסות להתחדש כל פעם והרצון הבוער שלי לעוף משם כבר.

6 אנשים מהמחלקה שלי שפוטרו לפני חודשיים, שזה בדיוק שליש מהמחלקה.

7 שהוא הערך הגימטרי של מה ששמים עלינו רוב הזמן.

1 בוסית מקסימה.

בתחום הגאווה -

1 מצעד גאווה בירושלים.

0 פצועים / הרוגים / עצורים.

1 הרצאות בחוש"ן.

365 יציאות מהארון (לפחות).

10 מפגשים של תהל"ה (בערך).

4 שנים של פעילות של פאב גאה אחד שהגיעו לקיצן.

ובסתם תחומים -

2 ביקורים בדירה לפני שהחלטתי לקחת אותה.

1 מעבר דירה טראומטי וכבד.

1 מכונת כביסה חדשה.

3 נסיעות העברת עוד דברים מההורים לירושלים (והיד תמיד נטויה).

1 שותף חדש.

1,500 ש"ח ארנונה על הדירה הקודמת.

אינספור חברים מקסימים שהיו שם ב-2006 ויהיו שם גם ב-2008.

1 שבאופן מוחלט וסופי כבר לא תהיה שם, וטוב שכך.

3 פעמים של צבע בשיער.

500 ש"ח של קרמים נגד פגעי הזמן.

564 חברים בפייסבוק. התמכרות טוטאלית.

71 פוסטים - כולל זה.

ב-31.12.2006 ביליתי במסיבה בת"א, כשדקה לפני חצות ניגש אלי מישהו, התחיל איתי וסיימנו את הערב על חוף הים כשהוא מבצע בי מעשים מגונים ללא התנגדותי. בבוקר שאחרי הרהרתי לעצמי וחשבתי ';ובכן, אם ככה מתחילה השנה, היא חייבת להיות שנה טובה';. את הלילה של השנה החדשה, ה-31.12.2007, אני אבלה לצערי עם חברים, אבל בגפי, כי עיניים עושה קצין תורן. אז אני אשלח לו נשיקה גדולה גדולה באוויר.

שתהיה לכם שנה מצויינה ומשובחה,

גזר