אני שוב אחזור ואגיד שאני לא באמת מתעתד להתאבד, דכאון או לא דכאון, קשיים או לא קשיים, רק חסר לי לנסות להתאבד ולא להצליח ולהישאר עם צלקות של חבל מסביב לצוואר או משהו P-:
אתם מכירים את הימים האלה שבהם אתם נכנסים להתקלח ולשטוף לרגע את השעות האחרונות בחמסין, כי לפניכם יש עוד יום ארוך, ואתם מתפללים שתיכנסו למקלחת ובמקום מים יצא לכם ציקלון בי?
אז מה קורה כשמדובר על יום כזה שרודף יום?
אז פיטרו אותי מהעבודה. פניתי לקו לעובד ואני עדיין מחכה לתשובה. הם נורא עסוקים וזה ואני בינתיים לא יודע לאן להמשיך מכאן, כי אני לא עורך דין ואין לי כסף לאחד.
אני צריך לשלם שכ"ל על השנה הזאת, אבל בנק הדואר-שאלוהים-ייקח-אותם לא עובדים עם אף אחד מכרטיסי האשראי שיש לי. האופציה היחידה שיש לי היא לשלם בתשלום אחד - ואין לי כסף לזה.
עתידי בירושלים לוט בערפל כי קצת נמאס לי להיות רחוק מהמשפחה שלי, במיוחד בשבועות כאלה שאני רוצה שאמא תכין לי אוכל. בעלי הבית גם ככה מוכרים את הדירה אז בתום החוזה אצטרך לחפש לי דירה, ומכיוון שמחכה לי אחת בתל אביב (במחיר מצחיק להפליא, דירה של המשפחה) אין לי כוח לחפש בירושלים. אממה, נשארו לי כמה קורסים. אני אצטרך להשלים אותם בנסיעות חד שבועיות לירושלים.
החיים שלי מבולגנים ואין לי דקה או כוח לסדר את הכל מרוב שהכל נופל עלי בבת אחת. חיפשתי אופציה ללחוץ pause בחיים, לסדר הכל ואז ללחוץ play, אבל מסתבר שבעדכון הגירסא האחרון הם מחקו את זה.
חבר שלי עסוק עד מעל לראש בצבא, ובסופשבוע הקרוב הוא יהיה אצל ההורים שלו ואני לא אוכל לדרוש צומי.
יש לי מועד ב’ ביום ראשון. שהוא בעצם מועד ד’, כי זה קורס שאני חוזר עליו משנה שעברה.
נקודות חיוביות?
יש לי אחלה שותף. הצלחתי להחליף בית מנורה לבד (הלסביות המתפרצת שלי). קיבלתי הצעת עבודה, זמנית אמנם, בתחום שמעניין אותי (והוא לא מחשבים), שאמורה להניב לי הרבה כסף ושורה יפה בקורות החיים. יש לי קורס אחד מעניין בסמסטר הזה. יש לי טרמפ להורים היום ואני לא צריך להיגרר באוטובוסים. בועז מעודה עלה לגמר האירוויזיון.
דדדדדדדדדדדדדייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי! תעצרו את החיים לרגע! אני לא נהיה צעיר יותר!
גררר. אני אלך לנמנם. היו שלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ילד גזר