-

אז ככה הפסיכיאטרית מגדירה אותי, הא?

מסתבר לי (אחרי שלוש שנים של טיפולים, בערך) שאני לוקה בטורדנות-כפייתית.

לא, אני לא רודפת אחרי אנשים ומסתכלת על חבלי הכביסה שלהם כדי לבדוק איזה תחתונים הם לובשים.

;

טורדנות כפייתית, או הפרעה טורדנית-כפייתית (לעתים בגרסה הלועזית: הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, באנגלית: Obsessive-compulsive disorder, בר"ת: OCD) היא הפרעה נפשית המסווגת כהפרעת חרדה. היא מתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, וכן בביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש את המחשבות או חרדות בלתי רציונליות אחרות. הסובלים מהמחלה מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם חרדה, אך הם מסוגלים רק בקושי להסיח את הדעת מהן. הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה, אולם לזמן קצר, והן גורמות סבל וטרחה כשלעצמן. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ומעלה דיכאון.

המרכיב האובססיבי בטורדנות הכפייתית הוא המחשבות המציקות, והמרכיב הקומפלסיבי הוא המעשים שבאים בעקבותיהן. לדוגמה, אדם אשר שוב ושוב מציק לו החשש שלא סגר את כל דלתות הבית, סובל מאובססיה. כאשר פעם אחר פעם ישוב ויסובב את המפתח, תהיה פעולתו קומפלסיה, הבאה לשכך את החרדה שעורר החשש. בדרך כלל, אם כי לא תמיד, מלווה האובססיה בקומפלסיה.

ועוד: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA

יש בטח איזה טעם לחופש, או טעם בכלל.