לכודה בתוך העבר.
יושבת עם עצמי ומתחילה להזכר ב6 שנים האחרונות וזה לא מרפה..משהו שיושב ולא נותן לי מנוח.
לא תארתי לעצמי שאני באמת אחשוב לחזור אחורה או בכלל להצליח להזכר בעבר.
המשכתי את חיי והייתי שלמה עם הבחירות שעשיתי ועם ההחלטות שהגעתי אלייהן באותה תקופה ... עברו שלוש שנים מאז.
הכל התחיל בחלום.. חלום על בן אדם ישן שהיה לו חלק מאוד גדול בחיי.
חלום עלי עליו מזרקה ושרשרת.
עבר כבר חודש ומאז אני לא מפסיקה לחשוב.. ובינתיים הזמן רץ , כל יום שעובר אני מוצפת בעוד געגוע ובעוד רגע של בלבול.
בזמן הזה הוא כבר נכנס לקשר אחר ונראה שממש טוב לו.
נפגשנו לפני מספר ימים , שמחתי נורא לראות אותו, אפילו היה לנו מצחיק ומרתק בו זמנית.
ברגע שהוא שאל והתעניין בשלומי רציתי לפרוץ במגילה ענקית ולספר לו כל מה שחוויתי החודש האחרון במחשבות עליו , תהיות ואפילו זכרונות יפים.
אך במקום זאת בלעתי את הלשון והצהרתי בנימה עדינה "הכל בסדר , אני חושבת .. כרגיל ,חיים וחוסכים לדברים גדולים"
אני לא חושבת שזה היה מתאים אם הייתי מתפרצת ככה ושופכת את הלב שלי , כמובן לא כשאני לא סגורה על עצמי ולא כשהוא השתחרר מכבלי העבר והתחיל לחיות את ההווה.
לא כשטוב לו ,שהוא פורח ומצליח.
זה מדהים בעיניי איך הגלגל מסתובב..
מצד אחד אני רוצה לפרגן לו כי באמת מגיע לו אחרי כל מה שהוא עבר (בעיקר בגללי)
אבל מצד שני משהו דוחק אותי לפינה וכל סיפור או דיבור קטן על הנושא עוקץ לי את הלב ומשאיר אותי עם גוש בגרון.
אני כבר לא יודעת מה לחשוב.. פשוט נקלעתי למצב מבלבל ומתסכל נורא.
אני חושבת שגם מציתי את המקום שאני עומדת בו עכשיו , כבר לא טוב לי כמו שהיה לי בהתחלה..
עברתי המון ואני חושבת שזה רק פתח לי את העיניים לגבי גברים , שלא כזה קל למצוא בחור טוב שיעריך אותך.
למדתי בשנתיים האחרונות המון , למדתי מה זה געגוע לבן אדם שרחוק ממני במיליון מייל
למדתי מה זאת בגידה קשה באמון שקשה להגליד מהפצעים שלה
למדתי מה זה שבן אדם קרוב לך משקר לך בפנים וקורע לך מבפנים את הלב.
למדתי מה זה לא לוותר לעצמך ולסובבים אותך.
התחשלתי ולמדתי להחיל כל סיטואציה אפשרית.
התבגרתי , הבנתי מה זה לקבל גם את הרע ולא רק את הטוב כל הזמן.
ועכשיו , אני חושבת שמגיע לי את הטוב ביותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*~*Blue Strawberry*~*
