וואי לא כתבתי פה חודשים, ואימייל נחמד מבחורה שעונה לשם גל הזכיר לי שהמקום קיים. אם יהיה לי זמן אני אתחיל לכתוב קצת יותר. אני די בהיי כרגע אז כל שיר עדכני שלי כנראה יהיה די מאושר באופן מטריד, תסבלו P=
אוסף שירים שנכתבו בתקופה די קשה בחיים שלי (ואפילו בעיברית, וואו הא?), הם מספרים סיפור ביחד למרות שהם שירים נפרדים, מצאתי אותם כשעשיתי סדר בניירות לקראת שנת הלימודים, אז הגיע רובוטיקה ושחכתי הכל.
יצאו טוב למדי, וזה רק הוכחה שזה שעצוב לך בחיים לא אומר שאתה חייב לכתוב על זה בצורה גרועה :-)
מי שמזהה את המטאפורות מקבל סוכריה, אולי אם אני אזכור.
(היחיד שמותר לו לקרוא לי אימו זה חפצי, אלוהים יודע שאני קראתי לו ככה יותר מדי)
1
העט על הדף,
משרבט מילים,
משוררים על מדף,
שותקים ושותקים.
שירים למגירה,
נכתבים ללא חיים,
משוררי אמת,
כותבים ללא מילים.
אולי גם אני,
בסוף החיים,
אכתוב שירים,
ולא מילים.
2
מילים מגומגמות,
יוצאות ברעדה,
משיכות מאופקות
של הקולמוס על הדף
במילים מרהיבות
ושירים עלובים
תגווע היצירה
ואיתה החיים
3
האהבה איכזבה,
השירה נכשלה,
ובאדרת כבוד אחרונה
תחל הלוויה
4
אני לא רוצה למות,
לא רוצה להיגמר,
אך להבת יצירתי,
דעכה לה כנר.
מה הם החיים ללא יצירה?
אז אין ימים יפים,
ואין תקווה ורודה,
מה הם החיים ללא היצירה?
5
כמעיין המתגבר,
הייתי לאחר,
רוח חדשה,
מלאה וגדושה.
שוב הניגון,
עוד חוזר לו ושב,
והמילים הן לא נחל אכזב.
במקצב מחודש,
ומבנה מקודש,
תזרח השירה,
בכוח חדש