ירצו יאכלו - לא ירצו לא יאכלו

בני הצעיר, כרמל, (פושטק בן 15...) שכבר כתבתי כאן עליו ועל מעלליו, נולד עם מחלה כרונית שכל החיים מביאה לנו הפתעות.

הפעם הוא צריך לעבור ניתוח קשה.

אני מספרת כל זאת בגלל מלחמתי בקופ"ח.

יש מקרים שאני הופכת ללביאה ויכולה להזיז הרים, והפעם זה היה המקרה.

אחרי שמצאנו את הבעיה, הסתבר שבארץ יש שני בתי חולים שעושים ניתוחים כאלה עם ניסיון רב ובהצלחה.

אנחנו גרים בגליל, ובית החולים שעושה זאת הוא רמב"ם.

טוב כמו במקרים כאלה, הרופאים כתבו לי איזה אישורים צריך לבקש מקופ"ח כדי לקבל את טופס ה-17 המיוחל.... (אישור הקופה על מימון הניתוח).

שלחנו הכל לאישור הקופה, וקיבלנו תשובה שלא אישרו לנו רמב"ם אלא בי"ח כרמל, שהוא בי"ח של הקופה, אבל מה לעשות שאין בכרמל ניתוחים כאלה בדיוק....

עירערנו פעם אחת, עירערנו פעם שניה, ולא אישרו לנו.

נסעתי במיוחד לרמב"ם נפגשתי עם הצוות המקסים שקיבל אותי בלי תור, רק כדי לכתוב בעבורי הסבר על הניתוח לקופ"ח, שלחתי שוב עירעור, ושוב קיבלתי תשובה שלילית, ולאחר טלפונים ועקשנות רבה קיבלתי אישור לרמב"ם אבל לא למכשירים הנלווים לניתוח....

אני מאושרת, ויודעת שעם עקשנותי אקבל בסוף גם את המכשירים, כי אי אפשר לעשות את הניתוח ללא המכשירים, אבל אני מספרת כל זאת בגלל הזיהוי שלי בכוחות חזקים מאין כמוהם, ששמורים אצלי כנראה למקרים מיוחדים כאלה, שבהם התשובה "לא" פשוט לא מתקבלת אצלי, והלביאה יוצאת החוצה.

ועם כוחות כאלה - אני יכולה להזיז הרים!!!

אבל עצוב לי שאחרי 50 שנות חברות בקופה, צריך להאבק איתם על דברים כאלה.

חשבתי לי: ואם זה היה הילד שלהם???????

שבת שקטה ורק בריאות.