אנורקסי זה סקסי?!

אני לא יודעת אם לשלוח איזה מו חזק לעבר השמיים ולחייך. החיים לא מושלמים אבל דברים מסתדרים.

הבית הופך לבריאותי אטאט. אולי בקרוב אני כבר אהיה ה-X פרה צעירה. ואשאר פשוט "צעירה". כמה ליימ.

אני צריכה לכתוב כל מה שאני אוכלת. חלק מאיזה רעיון מוזר שהדיאטנית של המשפחה העלתה.

אתם יכולים לתת לי יום ושעה ואני אגיד לכם בפירוט מה אכלת ובאיזו כמות. מהמם.

יש משהו טוב בדיאטה הזאת, למרות שאני סקפטית לגביה. אני יכולה לאכול כל מה שאני רוצה - רק להקשיב לגוף שלי.

לאכול רק כשאני רעבה ולא כי בא לי. ולאכול במידה. הכל במידה....

אתמול היה עם אמא יום בנות. מרנין. התחברותי, משהו. הצלחנו להסתובב בסביבות השלוש שעות בלי לצאת בכלל מהאיזור.

זה התחיל בלקום מוקדם, וללכת לקוסמטיקאית. אווצ'י כואב. גבות והוצאת שחורים ו-וויפידו!

אחר כך לקנות לאבא אדמה [נשי או לא נשי?] וללכת לקנות ציוד לשנה הבאה [כל החבילה :]. ואז מתוך רעב גדול לרוץ אל הקניון הקרוב ולאכול ארוחת צהריים [ולא לסיים. כי - אנחנו מקשיבות לגוף שלנו ואוכלות עד שאנחנו כבר לא רעבות :|]. ואז לקנות לאבא ולאמא תחתונים בDELTA וכמה חזיות מושימושלמות [אהא] בשבילי. זה היה ארוך ונשי וקיטצ'י. אבל עכשיו יש לי ציוד מגניב לשנה הבאה - גבות מסודרות - פרצוף נקי - וחזיה יפה D: מה עוד יכלתי לבקש? [טוב שלא ניכנס לזה בכלל].

אתמול הייתה לי ישיבת צוות. בשביל להבהיר - אני מדריכה בתנועת נוער. ישיבת צוות = כל צוות ההדרכה מתכנס ועושה ישיבה.

דיברנו על אירועי פתיחת הקיץ ואנשים הרגישו צורך לשבח אותי. למען האמת אם נוריד את כל פוזת ה"אוי לא הייתם צריכים" - זה הרגיש לי טוב. סוף סוף מכירים בפול השקעה שלי. :)

והוא.

גררר.. הוא.

אם נעזוב את העובדה ששנינו קצת פלרטטנים - הוא מרגיש לי נכון.

אבל בעדר הדברים קצת יותר מסובכים ועם ראש העדר בוודאי. אני לא יודעת מה לעשות אם יהיה משהו.

-רק חושבת עליו והבטן השמנה שלי מתהפכת. וויפי-

פרה צעירה. פוסט ארוך שסוקר את התקופה האחרונה. משתדלת לעדכן פה כמה שיותר... זה לא תמיד מצליח.