"הם" תמיד אמרו לי שצריך ללמוד
אז הקשבתי "להם" התחלתי ללמוד אני לא יודע למה אני תמיד מקשיב ל"הם"
הם אלו שאמרו לי "תלך לצבא זה יבגר אותך , זה יתרום לך "
גם אז הקשבתי ועשיתי את מה ש"הם" אמרו לי .
ואז זה לא הלך יותר מדי טוב
זה לא הלך טוב בכלל
התקופה הכי שחורה בחיים שלי היתה בצבא .
מקום שבו לקחו לי את כל מי שאני .
הפכו אותי למספר ולקחו לי את החופש .
הכניסו אותי לכלא .
לכלא.
ולמה כי לא הכנסתי את החולצה לתוך המכנסיים ?
כי לא נוח לשים גוש בד רטוב על הכתף?
אז זה נגמר . וטוב שכך
ומה שנשאר לי מהתקופה המקוללת ההיא הוא הזיכרון שהקשבתי "להם"
ועכשיו אני לומד לתואר ראשון בהנדסת חשמל
אני עושה את זה מכמה סיבות
הסיבה הראשונה היא שאני אוהב ליצור דברים (ומה לעשות זה מה שמהנדס עושה)
הסיבה השניה: כי אני רוצה להרוויח ימבה כסף
והסיבה השלישית היא שהקשבתי ל"הם"
"הם" אמרו שצריך כי "מה תעשה עם עצמך "
אז הנה הקשבתי ל"הם"
ואין לי 10 דקות לשבת ולנוח
כל היום לימודים ועבודות
אבל לפחות יש לי פה חברים
חברים אמיתיים
מהסוג שכולם אומרים שפוגשים בצבא
אז כאלו חברים.
ששונאים את אותם המרצים .
ואוהבים את אותן המסיבות .
ומכינים ביחד שיעורים
ובקיצור נהנים .
אז אולי יוצא לפעמים גם דברים טובים מזה שמקשיבים "להם"
למרות ש"הם"
לוחצים ומציקים
ופשוט לא נותנים לי להיות אני .
אולי בגלל זה אני מרגיש שאני פורח כי "הם" לא פה .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
