אוף באמת שאני כבר לא יודעת מה אני רוצה..

אני מבולבלת במיוחד אחרי שקראתי את הבלוג של

אממ..ויקי אחרי שקראתי את כל הסיפור שלה במשך המחלה..

במשך כל הזמן הזה במשך האנורקסיה.

גמני רוצה תמיד להיות רזה

ולא רוצה להשמין

אבל הרעב הורג אותי..אני כל הזמן אוכלת ואוכלת

אפילו אם אני רזה וכמעט במשקל הנכון לגיל ולגובה שלי

ולמרות שכה  אני בתת משקל..אומנם רק ב2 קילו ..

אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות

אני יודעת שאני נשמעת צומי מדי

ומוזרה כזאת שרוצה כמו כמעט כל הבנות להיות רזה וזה

ואפילו שאומרים לי שאני רזה וזה..

לא יודעת זה לא מספק אותי..אני לא מספיק אף פעם

גם לפני שקראתי את הסיפור שלה כבר חשבתי על

הקאות וזה אבל אני מפחדת מכל העניין ואחרי שקראתי

שזה מסוכן ומעי וזה אז לא יודעת טיפה התחרטתי אבל

זה עדיין לא יוצא אני פשוט רוצה עוד לרזות..עוד קצת

להפסיק לבלוס ולטחון בכל פעם שבאלי

פשוט להפסיק...

אוף מה קורה לי?!?..

אני כבר לא יכולה יותר עם זה..

זה הורג אותי מבפנים..

במיוחד עכשיו כשגם חברה שלי בפנים ואני מנסה להוציא

אותה וזה ממש לא עוזר זהאפילו גורר אותי לזה

לראות איך שהיא נראית אמנם ממש רזה ממש ממש רזה

וכמה שזה מפחיד לראות שהיא לא אוכלת כלום וגם לדעת את

זה להבין שהיא חוה ולא רוצה גם לצאת מזה..

זה מפחיד אותי להכנס לזה

ואני גם לא רוצה להכנס

אבל בכל זאת אני כן רוצה..אוף זה מתסכל..

אני כבר לא יודעת מה אני רוצה..אני מפחידה את עצמי בכל

פעם רק כשאני חושבת על זה..

על התוצאות שקורות מזה...

על תופעות שקורות במהלך ולאחר המחלה

על הכל..-פשוט הכל!

גם כל הפוסט הצומי הזה..אוף איתו..

זה בטח יעבור לי עוד כמה זמן..אני מקווה שכמה שיור מהר

לפני שאני יתחיל להתחרפן...

אגב תהנו היום בל"ג בעומר..