זאבה בערבה(:
אור ירח על שדרות האמונה |
 כינוי:
Falling in and out of love בת: 34 ICQ: 289991161  
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2009
הכתיבה שלו מחזירה לי את הנשמה לגוף
פאפס מחזיר אותי לחיים...
או לשם הדייוק הכתיבה שלו ההבעה שלו
האושר והרוח שיוצאים מן הכתוב ונכנסים לגופך
מתגנבים לגופך ומפריכים בו רגש וזה נראה לי מוזר
כאילו נשמה זרה נכנסה לתוכי
מזמן לא הרגשתי כך..
בנאדם...
ואולי כי אני לא נותת זאת לעצמי..את ההזדמנות להתנהג
ולא לרסק את עצמי על פני הקרקע בכל פעם שאני נפגשת בקיר רגשי..
ככ קשה לי לעבור ולהשאיר חבלות מסויימות לטיפול הזמן..
וזה פוגע בנשמה שלי ..
שגוררת את עצמה על דרך החיים
ונשמטת עם הזמן...ואולם אני מדברת כמו אישה זקנה..
ולפעמיים כמו ילדה בת 16 שטחית כמו שטיח חדש
שמתעסקת במה ולא באיך..
האור שפג בי.. הוא ככ חשוב עכשיו..
"הוא מפריך בי חיים,מילותיו הן כשביל החלב
גורמות לך לעופף בין כוכבי הלכת הרבים
לעופף בעננים...."
ולחפש את העולמות שהכל קסום בהם ומתוק
רסיסי אהבה תקווה ואמונה מתעופפים
ואתה רק צריך לקטוף אותם מן שמי התכלת היפייפים
זה מה שמילותיו ושיריו עושים לי..
של האיש שגידל אותי..
ועכשיו הוא רחוק...
מן ישות שעוזרת ועוזבת..
אבל הוא לא מבין שלא עוזבים את ילדך..
וזה פוגע שהוא כבר לא פה
ושהכל ככ שטחי..ואין דבר אחד עמוק בכל חיי
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
