זאבה בערבה(: אור ירח על שדרות האמונה |
כינוי:
Falling in and out of love בת: 34 ICQ: 289991161  
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2009
שמישהו ידליק כבר את האור וכמה שהאירועים לא מפסיקים להפתיע.. האיש המאוכזב מחפש לו אחרת,פחות טובה,רדודה המתוסכלת מצאה נחמה בקטן שהוא איש משפחה אף אחד לא יבין על מה אני מדברת ואולי ככה עדיף.. ואני אני עושה שטויות... מגלגלת עיניים ומוצאת כל פעם חיבוק חם כל פעם איש אחר טיפשי לא? ועוד יום וחצי הוא חוזר...ושוב תהיה פה עצירת נשימה למשך שבוע שלם.. שישה ימים שתנשום את האוויר שלי.. ותשגע אותי במבטים שלך זה לא שאתה עושה בכוונה זה סתם כי אני רגישה לכל תזוזה שלך.. ועדין לכל הולך ושב אני מספרת עליך.. וכמה שאתה לא עוזב את לייבי על אף השקרים הטעויות הכאב.. הרגשות מבעבעים כמו קפה רותח שירד מהכיירים "נצבע הכל בלבן כאילו לא היה בכלל...." ושוב מגע של גבר אחר שמשאיר בי לכלוך שרק אתה יכול לשטוף "כמה זמן חיכיתי
קיוויתי וציפיתי
לקבל אהבה
וכמה שניסיתי
למרות הכל חוויתי אכזבה.." היום היא בכתה ...והרגשתי את הכאב שלה כי הוא ככ קרוב לי ממש סניטימטר ממני... מביטה קדימה אבל לא רואה את הדרך הלאה.. הכל חשוך מדי מעורפל מדי ואיפה המתג של האור איפה השמש שלי...?
| |
בום בום.... מכירים את זה כשכל המוגלה שיש תקוע לכם בגרון.. ואז פשוט אתם מתפוצצים ולפעמיים זה קורה ברגע הכי לא נכון.. עם הבןאדם הכי לא נכון...
מצחיק אה...הבדיחה של ה' על חשבוני... ועכשיו שוב בתי חולים...ככ נמאס לי מהם... אני נחנקת... אני ככ צריכה חמצן...ככ צריכה אוויר ... המים האלה שנוטפים לי וכמו גלים מתגלגלים על העור היבש שורפים ככ....הכל שורף ככ
ואני ככ מפחדת לאבד..כי כולם יודעים איך אני מקבלת אובדן של בן אדם.. ותגידו שלא התבגררתי מאז שבפעם הראשונה מישו נעלם לי מהעולם כן אני ילדה קטנה סתם ילדה קטנה...
| |
אז מה עכשיו..עד מחר...
לפעמיים איש לא מבין כמה בודדים אנחנו איש לא ינחש שמתחת לאותו חיוך מסתתר יגון עמוק
"כמו ענן שחור בתוך שמיים..."
איך לא טובעים?.. אם הסירה שלך מוצפת מוצפת חרבות שרק עושות חורים ורק תזוזה שלך מחוררת עוד ועוד..
ולפעמיים אנחנו רק צריכים חיבוק...
"רחוקה מהבית
השביל לחזור נמחק
הולכת על חבל דק..."
כנראה אני עוברת מפה לתמיד פותחת דף חדש בעיר אחרת...
זו כבר לא העיר שלי...
וואולי אפעם לא אהבת אותי... אהבה היא בלתי אנוכית...
"היינו פה כבר קודם
בתפקיד הפוך
הליכה מהירה, להתיש את הגוף
.."
פעם אולי הייתי חשובה לך עד מאוד שספגת ממני הכל.. ועכשיו נותרו בנינו זכרונות...
"יש פירצה בגדר
בין הגפנים, בין ענבי הכרם
שועלים מחבלים, מייללים
ונעלמים..."

| |
|