זאבה בערבה(:
אור ירח על שדרות האמונה |
 כינוי:
Falling in and out of love בת: 34 ICQ: 289991161  
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2009
רגע של אופוריה
ואולי אני קצת מבולבלת עכשיו
אחרי דיפדוף בחייה...
אולי מגיע לה להיות מאושרת עם יקירי לשעבר..
ואני יהיה איתו...עם הכוכב שילי שבאמת מעניק לי
כל מה שהוא,יקירי לא העניק לי
את העומק שלי..וכן כמו שאמרת ויק הוא הגייק שילי
האחד שיכניס שלווה ושקט לחיי
"צריך לדעת לשחרר" כולם אמרו לי והנה עשיתי זאת
מה שאיננו ברשותך איננו חפץ שלך צריך לדעת לשחרר
כדי שנוכל להמשיך ללכת בדרכינו..והנה סופסוף זה קרה
שיחררתי אותו לתמיד
ונתתי לעצמי את ההזדמנות להתחיל משהו חדש,מלהיב וטוב
לרגע נחכה פה תחושת בילבול ופחד מזה שהוא לא לוקח את זה ברצינות..
אבל ידידי הרגיע והשתיק את הרוחות :]
כל פעם שאנחנו הולכים האופוריה מתרחקת מאיתנו ב10 צעדים..
ואתם בטח תוהים אז למה אנחנו תמיד מנסים להגיע לנקודה הזאת...
התשובה היא שהאופוריה גורמת לנו ללכת..
גורמת לנו להמשיך בדרכינו
האופוריה גורמת לנו להמשיך על אף הקשיים
אז הנה המשכתי ללכת בכדי לחפש את החלק שלי באופוריה
ואולי מצאתי אותו ...בך...
בך כוכב יפה שלי
i will fly to the moon and back.....
:]
I'd love flying to the moon and back,
if you'll be,
if you'll be my baby...
Got a ticket for a world where we belong,
so will you be my baby
| |
"חלף עם הרוח"..
והכל ככ הזוי ולא הגיוני
אין רצף בחלל הזמן..
ידיו מחבקות אותה...את האחת שסמכתי עליה בעיניים עצומות
ואני מחבקת את האחד שאת אהבת בכל נשמתך
משחקים באש. והנה עוד לילה עובר שבו אנחנו ,אני ואתה נמצאים באותו מקום
אבל הלבבות שלנו חצויים...
ועכשיו זה היה בים ושלשום זה היה במועדון
ושוב אותו מבט חודר שנתפס ברגע אחד
והכל ככ הזוי וכלום לא נראה אמיתי
ואולי זה לטובה..."הכל זה לטובה.."
ואני אקדיש את זמני להבריא מן הפצע שלנו
שאני אקדיש ליצור משהו טוב ...
זה לא התקווה שממלאת אותי...זה החיוך שלו..
והרוגע שאני מחפשת...
לעולם לא חשבתי להתקרב אליו אבל היא שברה את כל המותרויות..
היא נישקה את הנסיך שלי....וזאת כבר מלחמה אישית
את יכולה לפגוע בי...אני עוד יכולה לסלוח...
את לא יכולה לקחת ולשקר לפגוע ולנשק אותו מול פני...
והכל דווקא..זה ככ פתטי שהכל דווקא..
ועכשיו את והוא
אני והכוכב ...(זה הכינוי שנתתי לו כי הוא זה שמחזיק את האור בתוכי דולק)
זה שניסה להתקרב ולהיות בשבילי מה שאת והוא לא רציתם מתוך בושה
מתוך אכזריות בדיוק מתי שהייתי צריכה..
מתי שהתחננתי שיצילני מהתופת..
אהבתי את שניכם..
אבל אני יכולה להרגל לרעיון כל עוד את תעשי אותו מאושר....
| |
הכתיבה שלו מחזירה לי את הנשמה לגוף
פאפס מחזיר אותי לחיים...
או לשם הדייוק הכתיבה שלו ההבעה שלו
האושר והרוח שיוצאים מן הכתוב ונכנסים לגופך
מתגנבים לגופך ומפריכים בו רגש וזה נראה לי מוזר
כאילו נשמה זרה נכנסה לתוכי
מזמן לא הרגשתי כך..
בנאדם...
ואולי כי אני לא נותת זאת לעצמי..את ההזדמנות להתנהג
ולא לרסק את עצמי על פני הקרקע בכל פעם שאני נפגשת בקיר רגשי..
ככ קשה לי לעבור ולהשאיר חבלות מסויימות לטיפול הזמן..
וזה פוגע בנשמה שלי ..
שגוררת את עצמה על דרך החיים
ונשמטת עם הזמן...ואולם אני מדברת כמו אישה זקנה..
ולפעמיים כמו ילדה בת 16 שטחית כמו שטיח חדש
שמתעסקת במה ולא באיך..
האור שפג בי.. הוא ככ חשוב עכשיו..
"הוא מפריך בי חיים,מילותיו הן כשביל החלב
גורמות לך לעופף בין כוכבי הלכת הרבים
לעופף בעננים...."
ולחפש את העולמות שהכל קסום בהם ומתוק
רסיסי אהבה תקווה ואמונה מתעופפים
ואתה רק צריך לקטוף אותם מן שמי התכלת היפייפים
זה מה שמילותיו ושיריו עושים לי..
של האיש שגידל אותי..
ועכשיו הוא רחוק...
מן ישות שעוזרת ועוזבת..
אבל הוא לא מבין שלא עוזבים את ילדך..
וזה פוגע שהוא כבר לא פה
ושהכל ככ שטחי..ואין דבר אחד עמוק בכל חיי
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
