הנה אני כאן

ברור שאני אוהבת אותו.. והוא אפילו יותר.. אני כבר מכירה אותו.. מצד שני הוא הצליח להפחיד אותי.. זה לא שהוא לא מסופק (אני מקווה).. אבל הוא אוהב לשחק איתי משחקים...

יש בינינו יחסים נפלאים.. עם כל השטויות בין הזוגות.. עם הרבה יציאות ביחד וצחוקים.. קשר מושלם.. גם הקטע האינטימי ממש נהדר.. זה שמיד אחרי הוא מחבק אותי.. ואז מנסה לא להרדם ^ ^

היום היה שונה....

בחוץ.. הוא התחמם שוב.. זה שדחיתי אותו רק הדליק אותו יותר..

לבד.. בפארק הזה.. חושך.. לגמרי..

בהתחלה שיתפתי פעולה.. נשיקות והכל.. אבל אז ביקשתי להפסיק כי התחלנו להיסחף.. והוא התחיל עוד יותר.. וכבר יותר בחוזק.. אני אוהבת שהוא עושה בי מה שהוא רוצה.. אבל לא באותו רגע.. לא במקומות שלא רציתי..

פחד נפל עליי.. התחלתי להבין עד כמה אני חסרת אונים.. לקחתי את זה יותר מידי קשה.. לא צעקתי.. רק ניסיתי להתחמק.. והוא בחצי חיוך "מה את בורחת לי? לאן את כבר יכולה לברוח?"

סוף סוף הוא הבין שאני מפחדת.. עזב אותי...

חיבק בעדינות.. חיבקתי אותו חזק בחזרה.. הייתי בהלם מכל זה..

הדמעות התחילו לזלוג מעיניי.. ככה סתם בלי לשאול אותי..

הבין שאני בוכה.. הרגיע אותי.. אמר לי שוב ושוב כמה שהוא מצטער.. וכי חשב שאני בכוונה ככה מתחמקת..

אמר לי שהוא לא מסוגל לפגוע בי והכל היה סתם..

נעלב.. שאני לא מאמינה לו.. שאני לא בוטחת בו... שהכל בסדר...

עדיין הייתי המפוחדת.. הנפגעת..

חיבק אותי שוב.. המשיך להגיד לי כמה שהוא מצטער.. ושהוא אוהב אותי.. הכי בעולם..

לאחר זמן חשבתי על זה שוב ושוב הדמעות ברחו מעיניי.. מרחו את כל השחור בעיניים..

הוא הסתכל לי בעיניים ובעדינות מחק את האיפור מהפנים שלי.. ראיתי את החרטה בעינייו...

אני לא מאלה שחושבות שהבן זוג אוהב אבל בתאכלס לא.. אפשר לזהות סימנים.. ואני רואה שיש לו אהבה כלפיי ואהבה גדולה.. ומספיק פעמים היו פה ושם דברים כאלה בחוץ ורציתי אותם.. אבל באותו רגע פשוט לא... וככה זה השפיע עליי....

בנים.. בבקשה מכם.. אל תעשו דברים כאלה ללא רצונן של הבנות.. זה משפיע קשה.. גם אם אתה חבר.. כי ברגע הפחד כבר לא אכפת מי זה... חבל שעוד ועוד בנות ייפגעו מזה..

המקרה שלי קל ביותר.. הרי לא היה משהו רציני.. אבל אפילו זה הצליח להשפיע.. לרוב אני לא רגישה אבל זה הצליח לרכך אותי עד לכדי דמעות..

תחשבו על זה.. אל תגרמו סתם סבל לאנשים..