~העולם מעבר לשערי הזהב~

זה היום השני שאני יושבת בבית חולה כביכול. זאת אומרת אתמול עוד היתי די חולה כדי להישאר בבית אבל היום אני כבר מרגישה ממש בסדר ואני סתם מבריזה מהלימודים.

גיליתי שלא ללכת לבית הספר זה הדבר הכי מושלם בעולם. זאת אומרת, הבנתי כמה אני מבזבזת את החיים שלי בבית הספר.

זה לא שבבית אני יושבת ולא עושה שום דבר חוץ ממחשב וטלויזייה. בנוסף לכל אני עוסקת המון באומנות ביומיים האחרונים. יש לי המון השראה וכתבתי כמה קטעים ביומן, את השיר שפרסמתי אתמול בבלוג (שיר אהבה לאמא אדמה - בפוסט הקודם למי שלא קרא), ציירתי וכמעט סיימתי ציור די גדול בצבעי אקריליק (מתנה ליום הנישואים שהיה להורים שלי לפני שבוע). היום בבוקר התעוררתי ופשוט התחלתי לנגן בגיטרה ואז גם הוצאתי או האורגנית (פסנתר, כה?) שאנחנו לא משתמשים בו ופשוט התחלתי ללמוד. אני מתקוונת להתחיל ללמוד פסנתר בזמן הפנוי שלי (בלי מורה פרטי, לימוד עצמי). כבר הספקתי להלחין עליו את השיר "SLEEP" של להקה מדהימה ששמה POETS OF THE FALL. מומלץ בחום.

יש לי מצב רוח כל כך יצירתי שאני לא יודעת ממה להתחיל, אני נקרעת בין לצייר ולנגן ועם לנגן אז על גיטרה או על פסנתר ועם לצייר זה להמשיך את הציור בצבעי אקריליק על בד או סתם להתאמן בחלקי גוף שונים? אני לא מתכוונת לעסוק בפיזיקה בעתיד, אני מתכוונת לעסוק באומנות. אז למה לעזאזל צריך בית ספר מחורבן? אני מפתחת את הכישורים שדרושים לי לעתיד כאן בבית שלי ובאותו הזמן אני גם לא נרטבת בגשם, לא מתה מחום, לא מחסירה שעות שינה, אוכלת ארוחות טובות וחטיפים לפעמים, עושה הפסקות מעניינות ולא מבזבזת שעות מהחיים כל יום על אוטובוסים כדי להגיע לבצפר וחזרה. וזה כואב לחשוב שלאף אחד בסופו של דבר לא יהיה אכפת מציוני הבגרויות שלי ומכמה יחידות הצלחתי להשיג... זה כל כך מעצבן.

תראו, אפילו יש לי זמן לכתוב לכם כאן בבלוג, ואפילו יש לי כוח לעשות את זה!

מחר אני כמובן הולכת לךבית הספר אחרת ההורים יכעסו שאני מבריזה וגם לא בטוח עם ל3 ימי הברזות יספיק האישור שלי ההורים (בלי אישור רפואי). אצל מריאנה הכל ההפך היא אומרת שפתאום יש לה מצב רוח שהיא לא רוצה ללכת הביתה ולהפך כיף לה בבית הספר... איזה מוזרות אנחנו...

טוב, אני מניחה שעידכנתי הרבה... אני כזו חלשלושה... חליתי פעם שנייה תוך חודש ובתך המחנך שלי כבר מתחיל לאבד סמכותו כלפיי חחחחחחח

אוהבת, אלונה.

נ.ב: אל תשכחו בבקשה לקראו את הפוסטים הקודמים שכתבתי החודש כי חבל שהשקעתי ואף אחד לא קורא!