מחר יש גדנע
אני ממש לא רוצה ללכת לשם
זה גורם לי להרגיש לא כל כך טוב כי אני שונאת כשמכריחים אותי ללכת לאנשהו
המשפחה שלי מתנהגת כאילו אני עוזבת לתמיד לאיזה מלחמה או משהו [חס וחלילה חס ושלום]
ואמא שלי כמעט בוכה כי היא כבר מתגעגעת אליי
ואבא שלי חולה אז לא ממש משנה לו
אני מנסה להרגיש בוגרת אבל אני רוצה להיות בבית, עם המשפחה שלי
אמא קנתה לי שרשרת מכסף ועגילים תואמים ליום האהבה
קצת קשה לי להגיד לה שאני בעצם שונאת תכשיטים ועדיף שהיתה מתייעצת איתי לפני הקנייה
אבל כל כך כיף לי שהיא דאגה לי
ואני מתביישת שעוד לא סיימתי את הציורים העלובים שלי באקריליק שהתכוונתי להביא לה בכלל ליום הנישואים
שוב לא הבאתי שום מתנה וההורים שלי חושבים שאני אגואיסטית וחושבת רק על עצמי
הלכתי עם אמא לסופר פארם וקנינו הרבה מוצרי היגיינה לגדנע וכל מיני כאלה
שוב גנבתי לאסיה-קון את שק השינה שלה וזה די מבייש
אני מתעודדת בעודי שומעת שירים ישנים ואפטימיים מ"אינויאשה"
יום האהבה עבר עליי כרגיל חוץ מהמועקה של הגדנע... סתם עוד יום נחמד שאמרתי לכל המשפחה שלי כמה אני אוהבת אותם. חבל שהאווירה בבית לא נעימה כי אבא חולה ואמא כבר מתגעגעת אליי
אוהבת ומקווה לטוב,
אלונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
