~העולם מעבר לשערי הזהב~

Work it harder, make it better
Do it faster, makes us stronger

(מתוך השיר harder, better, faster, stronger מאת daft punk המגניבים!!)

אתמול היתי בקראטה. קיבלו אותי בסבבה, אף אחד לא כעס עליי. כולם היו דווקא שמחים שחזרתי, כאילו ככה זה צריך להיות.

בסוף האימון דיברתי מספר דקות עם אחת הסנסאים המתחילות שהיתה נוכחת באימון שלי.

דיברתי בניסיון להצדיק כמובן את ההיעדרות ארוכת הטווח. סיפרתי לה על ה45 יחידות בגרות סך הכל שאני עושה (כן, אלה 2 תעודות בגרות מלאות ועוד 3 יחידות בונוס כאלה...).

סיפרתי לה גם על כל החוגים אליהם אני הולכת ועל התחביבים שלי.

היא שינתה את נקודת המבט שלי על העולם. היא מאוד הופתעה ושאלה מאיפה יש לי זמן לכל הדברים האלה...

פתאום הבנתי הרבה על עצמי..

זאת אומרת, אף פעם לא חשבתי שאני עמוסה מדיי, אף פעם לא חשבתי שאני באמת עושה הרבה...

העיניים שלה יצאו מחוריהם והיא התלהבה מאוד ולא האמינה שבאמת יש לי כוח לכל זה.

ופתאום נזכרתי שלפעמים אני נשברת. כמובן שאני שונאת את רגעי השיברון כשאני פשוט מתיישבת במקום רגע לפני שאני אמורה לצאת לבית הספר או לחוג נוסף, סוגרת את העיניים ואומרת לעצמי כמה אני רוצה להישאר בבית, כמה אין לי כוח. דווקא היכולת הזו שלי לבחור האם ללכת או לא היא שהורגת אותי הכי הרבה. תצוו עליי ללכת כדי שלא תיהיה לי ברירה אחרת... אבל לא, אני בוחרת בישביל עצמי. ולרוב אני הולכת. אלה אם כן, ממש נשבר לי.

אני מאשימה את עצמי לרוב עם אני נשברת וכועסת על החולשה הזו שלי.

אני כמו סוס שגורר עגלה כבדה ומכה את עצמו בשוט ברגע שהוא נעצר לקחת נשימה ולהירגע מהמטען הכבד אותו הוא גורר ללא שמץ של רחמים עצמיים.

פתאום היתי גאה בכל הדברים האלה שאני עושה והתחלתי להתייחס בהבנה לכל השברונות האלה שלי... הם התמעטו.

העיקר הוא לא לרחם על עצמי ולהישאר קשוחה, פשוט עם הבנה עמוקה.

היתי עם מריאנה בדיזנגוף סנטר והיה כל כך כיף!!! קניתי את החרב של איצ'יגו ואז קלטתי שיש על זה צלב קרס >< בחיים לא היתי מנחשת שיש צלב קרס על החרב של איצ'יגו... אבל הקטע שזה אמור להיות במקור סמל טוב המסמל תנועה וכאלה... חבל שהרסו אותו... רציתי להדביק אותו על התיק אבל אחרי שקלטתי את הצלב קרס החלטתי שעדיף שלא לעשות זאת...

אה וגם קניתי פוסטר ענקי של אקס מן ואני ממש מאושרת... ואי אפשר לשכוח את הבלוק ציור הסקסי ברמות שקניתי ואת העפרונות החדשים ואת העט 005 מ'מ! רציתי לקנות עגילים עם שרשראות אבל לא היה להם... עוד פחות מחודש אני הולכת לשם עם אסיה קון ואז אני מחוררת את האוזן שוב!! ^_____^ אני כבר מתה שזה יקרה... עומד להיות חוויות!

אה ו... כעיקרון אני כבר בקושי הולכת לבית הספר... סוף שנה, כיתה י'א, סיימתי את רוב הבגרויות... מותר לי להבריז קצת, נכון? גם ככה לא לומדים כלום... XP