אתה ממלא אותי כמו שלא קרה לי מעולם.
אתה מעניק לי ביטחון ואוהב אותי כמו שרבים לא אהבו.
אולי הם אהבו, אבל לא אהבתי בחזרה.
וכאן זה בדיוק המקום שאנחנו אוהבים אחד את השני.
פעם כל כך קינאתי בבנות שיש להן חבר,
אפילו סתם בפרחות עם החבר הערס.
ייחלתי לעצמי למצוא את האחד המושלם, שאהיה מאושרת איתו כל הזמן.
בחודשים הראשונים הייתי באופוריה.
אני מודה שגם עכשיו,
אבל הבנתי לאט לאט שצריך לעבוד על כמה דברים. שלא הכל מושלם,
ולפעמים תעדיף לצאת עם חברים.
אז החלטתי לשחרר,
וגמאני מעדיפה לצאת עם חברות לפעמים. בסופשים שאתה הרבה בבית,
והרבה זה אומר שישי-ראשון, אז במוצש כל אחד עם החברים שלו.
בהתחלה עוד כעסתי, אבל אני מבינה שזה טוב.
אני לא רוצה לחנוק, וגם לא להרגיש חנוקה.
חשוב לי לשמור על החברות שלי..
הרי פעם כעסתי על חברות ספציפיות שנעלמו כי יש להן חבר. ואז גמאני הפכתי להיות כזאת.
אז החלטתי לשמור טוב טוב את חברות שלי, קרוב אלי.
אוהבת אותך חבר יקר שלי.
כמה כיף שאתה חלק מהחיים שלי.
שאני יכולה לספר לך הכל, להרגיש כל כך בטוחה איתך,
לצחוק על מלא דברים ושצריך, גם לבכות.
שאני אדע שאפשר לספר לך הכל, ולשמוע את הדעה האמיתית מבלי לחשוש מהביקורת.
ואתמול שסיפרתי לך על הכדוריד. כל כך שמחת..לא ציפיתי.
הלוואי שאחזור לשחק.
תיראה אותנו אוהבים,
הלוואי נאהב כל החיים...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
