קמה בבוקר, אמא אומרת "או, הריחה קצת גשם וקמה, אבל כשצועקים היא חורפת" אמרתי לה "מה גשם?" אז אחותי אמרה "יורד גשם!" מהר יצאתי החוצה, בלי מטריה, היה טפטוף.

הלכתי למחשב, פתאום אני מתחילה לשמוע דפיקות, כמו שיפוצים אבל...לא, הצצתי החוצה ומבול

יצאתי, הפעם עם מטריה, אבל היא לא עזרה, כולי רטובה, נראלי יותר מאחרי מקלחת

חזתרי, פתאום אחותי רוצה לצאת גם אז שאני אגיד לא? יצאנו וקפצנו בשלוליות כמו ילדות קטנות, נהינו מהריח, אחותי שוב לא ראתה את העמוד ונתקעה בו XD

פשוט הרגשתי חיה! {לא המורה לתנ"ך} הרגשתי שוב כמו בגיל 10 כשהייתי באמת תמימה! והחיים נראלו לי כאלה יפים, שכחתי מכל הבעיות

אבל עכשיו אני בבית צריכה לנקות את החדר ולהתקשר לחניכים

הריח, האור החלש, ההרגשה, השלוליות אין יותר טוב מזה, מי ייתן ויהיה לנו חורף גשום

מלא שירים עם גשם:

http://www.shiron.net/homepage.aspx?id=5171&name=שושנה_דמארי_ואריה_אליאס&type=4&tab=0

3>

ליאורי הרטובה עד מוות!