השקט שבחוץ והרעש שבפנים

אה..הריח הטרי באויר.

אני לא מתה עליו :/

טוב בקיצור...פתחתי את הבלוג הזה

 כי הבלוג היותר ותיק מוכר שלי

אותר והוא כבר לא פרטי יותר.

אי מעדיפה לכתוב את הדברים שאני באמת מרגישה

כאן,בעילום שם,בלי לתת חשבון לף אחד.

                +++++++

אני יתחיל בזה שאני והחברה הכי טובה שלי לא מדברות בגלל

שטות אמיתית,אני אפילו לא יטרח לספר מהי..

כל הזמן יש לה קטעים כאלה שכמ ימים אחריי שהיא ישנה אצלי או עושה איתי משו ונהנית,היא "ניזכרת" שהיא צריכה לריב איתי...זה קורה בערך פעם בחודש-חודשיים(לא בגלל המחזור)

קשה לי עם זה..

ולמרות שניסיתי להשלים איתה ושלחתי לה

 הודעות לפלאפון ובאיי סיי קיו היא לא מגיבה.

אני לא רוצה להתחנן ולנשק לה את הרגליים

כדי שהיא תחזור להיות חברה שלי אני פשוט רוצה אותה חזרה..

וזה ממש מפריע לי כי השנה התרחקנו קצת כי אנחנו לא באותה כיתה

והנסיבות אתם יודעים..

אבל היא באמת חסרה לי אין לי למי לספר את

הדברים האישיים שלי מתחילת השנה (בגלל שהתרחקנו קצת)

ואני מתגעגעת...אנחנו חברות הרבה זמן אז אולי נימאס לי,היא מצאה מישהי אחרת,אולי היא סתם רוצה לענות אותי.

אבל היא גורמת לי להרגיש לבד וגם אם היא רוצה שאני יתחנן אלייה אני לא...

גם אם לא נדבר יותר בחיים!

זהו ביינתים

צ'או.