דברים שרציתי לומר לך

ללא קול אני מביטה בעיניך,
ללא קול אני שותה את שתיקותיך,
מביטה בבאותה של מישהי שהיא לא אני.

ללא קול אני צופה בשפתיך,
משתוקקת לאותן שלוש מילים,
שעולות שמיד על שפתי שלי.

והרגש הזה, שמפרפר בקרבי,
מה יהיה איתך?
מה יהיה איתי?
מכה שורשים, מעלה ניצנים,
שולח זרועות ארוכות לכל חלקי גופי.

ללא קול,  מביטה בפניך,
משהו קורא לי בפנים,
אתה מדבר על אהבה,
מדבר על רגש, על שמחה שמציפה אותך.
אבל בי זה פוגע.
הלב שלי נשבר.
למה אני לא יכולה להיות יותר משום דבר?
להעלם ברגע, לשכוח את הבושה.
אתה מחבב אותי, אני אוהבת אותך.

ללא קול, זו מערכת יחסים שקטה,
תמיד יותר מידי מזיקה.
גם אם היית צועק, הייתי כועסת,
זה עדיף מאשר לשתוק,
ובך רק לצפות בך מרחוק.

והרגש הזה, שמפרפר בקרבי,
מה יהיה איתך?
מה יהיה איתי?
מכה שורשים, מעלה ניצנים,
שלוח זרועות ארוכות לכל חלקי גופי.

ומהמילים האילמות, מכל השתיקות,
אני נפגעת כמו שלא נפגעתי לעולם.
כי המילים שלך היו מרגיעות אותי
לכאן או לכאן, הן תמיד היו מלוות את ליבי
שלא הצליח להכיל אהבה כל כך גדולה.

אשמת מי זה?
אשמתי או אשמתך?