מאז היום הראשון שלי בבקו"ם לא הופתעתי לראות כיפות סרוגות, אבל כן הופעתית לדעת שהם מתנחלים.
מתנחילם!!! מה לעזאזל הם עושים בצבא?!
אני חשבתי שצבא והתנחלויות זה ניגוד אינטרסים, במיוחד אחרי קיץ 2005.
אחרי ששפכו עלינו חומצה, זרקו אבנים, ריססו צבע, הם מצטרפים אלינו.
אף-פעם לא ראיתי אותם כמשהו ציוני, למעשה הם תמיד נראו לי אנטי-ציוניים, ציוניים בדרך שלהם. ישתלטו על המדינה וינהלו אותה איך שבא להם.
אני גדלתי בידיעה שיש חמאס, יש מחתרת יהודית, יש פאתח, ויש כהנא. כולם מנסים להרוג אותנו.
כל אנשי הצבא הבכירים שהכרתי בתור ילד היו קיבוצניקים, חברים של ההורים. רובם כבר בגמלאות, או פרשו מזמן.
כשהם הם שומעים שאני מתכוון לצאת לקצונה הם מתלהבים. לאן נעלם הדור הזה?
מדי יום אני שומע מספיק הערות קיצוניות מאנשי צבא, ואני לא מדבר על חפשים ג'ובניקים, אני מדבר על קצינים ונגדים, אנשי קבע.
אני ידעתי שמתגייסים במטרה לשרת ולהגן על המדינה, אבל היום זה זניח, היום מתגייסים כדי להרוג ערבים.
גם לי יש דעות די קיצוניות, מי שרוצח מגיע לו למות.
אבל...
למה ללכת רחוק, למה לנקות את הזבל הפלסטיני כשיש לנו זבל כאן בפנים, מאפיונרים, רוצחים, גנבים, נוער שתוקף זקנים, בית"ר ירושלים, סוחרי סמים וזונות. אה... מנהיגי הימין יודעים שאם נחסל את כל מי שמגיע לו למות 50% ממצביעי הליכוד וליברמן יירדו.
למה? למי אתם חושבים הצביעה משפחת אברג'יל? משפחת אבוטבול? אוהדי בית"ר המזוהמים? בדיוק!
אבל...
האנשים שמקבלים רובה לידיים לרוב שטופי מוח ולא יודעים להבדיל בין טוב לרע, בדיוק כמו הילדים ברשות הפלסטינית. כל אדם בעל שיקול שעת שמסרב להתגייס מסיבות מצפוניות, מפנה מקום לאחד שאין לו שיקול דעת. וזה אומר לתת לו רובה לידיים.
אני פונה לכל אותם אלה שחשובים לא להתגייס בגלל ש:אני אל רוצה להרוג אנשים/אני לא מוכן להחזיק רובה.
תדעו שאתם עושים יותר נזק, וגורמים יותר מוות לחפים מפשע בזה שאתם לא מתגייסים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
