אני רואה שלאף-אחד לא ממש אכפת מהבעיה שלי שפירסמתי בקטע הקדום, חבל הפסדר שלכם.
בכל אופן, באתי לדבר אתכם על נושא אחר.
סיפור כל-כך עצוב, שאני אישית עומד לבכות.
לא זה לא על אימואים הפעם ולא על ערסים.
היום, יום עצוב לכולנו, ה-1 במאי, היום האדום ביותר בשנה.
חג הבלאדי פועלים!
וגם המצב רוח בהתאם.
זה יום חג לכל השמאלנים בעולם.
ביום זה מזכירים את שמותיהם של מדינות גרועות.
קובה, סין, צפון קוריאה ועוד...
מקומות שיכולים להיות הרבה יותר טובים ממה שהם.
כמו שקראתם עד עכשיו, הכתיבה של ממש דלה, בגלל שאין לי מה להגיד על היום הזה.

אז במקום זה אני אספר בדיחה.
אין לי...
והכל בגלל הילד הזה

למען האמת זה התחיל 6 לפני שהוא נולד, אבל מי סופר...
אז באמכם, קראו פוסט אחד אחורה ותעזרו לי עם הביעה.
(את כל זה כתבתי במקום לכתוב 'סתכלו למטה', איזה נחמד אני, אה?)