אני מניח שחיכיתם לזה הרבה.
הבלוג האנטי-אימואי כותב על אימואים.
מחלקה: שייגעץ; משפחה: פריקים (בנושא הזה יש חילוקי דעות).
קבוצת האימואים חדשה יחסית, לכן אין לה עדיין שם לפי מלומדי גולדשטיין.
שם מקצועי: אימוציונל-הארדקור.
חילוקי הדעות בקרב למחלקת האימואים נובעת מן העובדה שהאימואים הם תוצר של הפאנקיסטים (קבוצה פריקיםת) אך עם זאת הפריקים רואים בזה עלבון. משום שפריקים יכולים ללכת לעזאזל, האימואים נחשבים כפריקים בעיניי מלומדי גולדשטיין.
האימואים, תמיד מדוכדכים ודכאוניים כתוצאה מהמוסיקה המסריחה שהם שומעים (כמו פאנק, אבל מדכא בנוסף למסריח) איש אינו יודע אם המוסיקה היא תוצאה של הדכאונויות או להיפך.
האימואים יבכו על כמה שהחברה שונאת אותם, וגם זה מעין מעגל שאיש אינו יודע היכן התחיל.
->האימואים מדוכאים ומתמרמרים -> החברה שונאת אותם עקב הדכאונות -> האימואים שנואים על ידי החברה -> האימואים מדוכאים ומתמרמרים-> {וכל זה חוזר על עצמו}.
האימואים נוהגים לקחת את נגע הדיכאון שלהם ולהעביר אותו הלאה כמו מגיפה.
מרבית האימואים סייכים לגזעים סלאביים (רוסים או פולנים) גזעים בעלי נטייה לדכאון. ישנם גם אימואים בעלי מוצא מזרחי (בעיקר מרוקאים) שגם הם בעלי גנים בעלי נטיות דכאוניות אשר בדרך כלל הופכות אותם לערסים, אך לעיתים הדכאונות הופכת אותם לאימואים (ערס זה תורשתי, אימו זה נרכש.).
כפי שצוין אימואים דומים מאד לערסים בקטע של הדכאונות.
בעוד ערסים מחפשים את מי להאשים שזה לרוב האדם הלבן, אימואים לא מוצאים אשם ומנסים לשים סוף לחייהם האומללים.
אימואים גם דומים מאד לפריקאצות (כפי שצוין בפרק על הפקאצות) בכך שהצבעים הם מאפיינים אותם הם ורוד ושחור.
האימואים לרוב לובשים בגדים שחורים (כמו רוב הפריקים) לעתים צמודים, יחד עם סימנים (לבבות, גולגולות וכו') ורודים. האימואים נוהגים לנקב את הפרצוף, בעיקר בשפה, לעשות חורים בגודל החור באוזון באוזן (חה! אוזון-אוזן) ומגדלים פוני מטופש שמסתיר חצי פרצוף.
*על פי חכמי ויקיפדיה, האימו בעל החור הגדול ביותר באוזן הוא מלך האימואים.
על הנגיף:
אימוציונל הארדקור הוא תופעה של השנים האחרונות.
כפי שצוין קודם האימוציונל-הרדקור או בקיצור EH הוא תוצאה של נגיף הנקרא אימותרפיה אשר יוצר במעבדה לפני כמה שנים, הנגיף השתחרר מסיבה כלשהי והדביק אזרחים רבים (בדומה לאיידס).
האימותרפיה אשר דבקה בקורבנות הפכה אותם ויצרה בהם תופעות של דכאון וטעם רע במוסיקה.
הנגיף מדביק בעיקר באמצעות האינטרנט.
אחת החממות להתפשטות הרעל היא ישראבלוג, כן, כן.
מספיק להיכנס לבלוג של אימו על מנת להידבק בחיידקי אימותרפיה, אם העצבים שלכם לא חזקים דיים.
תחילה תרחמו על האימו, לאחר מכן אפילו תבכו איתו, מאוחר יותר מערכת העצבים שלכם עלולה לקרוס דבר העשוי להביא להפוך אתכם לרגשים ובכייניים, בסוף גם תתחילו לרחם על עצמכם.
כיצד להתגונן?
-ישנם גנים אשר מזהים את החיידק אשר נושא הגז ומחסלים אותו מיד.
-גן נוסף: על מנת להיות אימו עליך לגדל את הפוני הדבילי שבשבילו אתה צריך שיער חלק, מי שאין לו את הגן לשיער חלק חסין חלקית (הכוונה שיהיה לו קשה יותר להדבק) עד שיעבור החלקה. (ככל שהשיער חלק יותר כך קל יותר להידבק).
-לנסות ולהיכנס כמה שפחות לבלוגים של אימואים, ובמקרה ומצאתם/נתקלתם באקראי תנסו לשרוף אותם (איכשהו!).
-לשמוע מוסיקה טובה.
-לצחוק הרבה.
-לחייך.
-דרך נוספת, אך לא מומלצת, היא ניתוח להסרת רגשות, כידוע הגז פוגע בעצבים, ומהם חודר אל הרגשות ומחליש אותם.
ישנם גם גופים עוינים המנסים להפיץ את החיידק
www.emo.co.il
זהירות!
לקבוצת האנימו שהתפתחה מהאימואים לחץ כאן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
