הדרך כלל בימי ראשון אני מביא שיר לא-אימואי.
אז זה נגמר, עכשיו אני מביא שיר שכתבתי בעצמי על האימואים, עם הלחן של 'רוצה בנות'.
רוצה חתוך, לחתוך ורידים וגם לבכות המון.
וגם לשמוע פאנק-דיכאון
ולא אכפת לי אם זה יד ימין או שמאל.
כי מה שבא לי לעשות זה רק לסבול.
יושב לבד, בלילה על הספסל שברחוב.
ודיכאון זה לא תמיד זוהר ארגוב.
פתאום קולט בצד אימו עם פירסינג בשפה,
והתסרוקת אימו'שלו נראת יפה.
לידו רואה גם בחורה,
אבל לא תיהיה קשה לי הבחירה.
אני בכלל בקטע של בנים.
נתנשק ואז גם נחתוך ורידים.
Ready to cut off?
Are you ready?
אני חותך לרקע כימיכל רומאנס
אני חושב אני צריך פה אמבולנס.
אני מקווה שעכשיו זה סופי:
רק שלא יבוא רופא, יציל אותי.
נו איפה, איפה מוות? כמה זמן?
אני יושב עכשיו בבית חולים מחורבן.
חבושה יד שמאל ויש תפרים.
מזל שאלוהים ברא את יד ימין.
חושב על הרצל, פייר וגם ראול
חושב על אנה, ג'ון וגם אבדול.
ולא אכפת לי מאיפה הם באים
כי בעולם אותי כולם שונאים.
חושב על לאוּ, ווֵנדֵה וסלים.
חושב על אלזה, ג'פרי ווַדים.
ולא אכפת לי בכלל איך שהם נראים.
עכשיו אני הולך לחתוך ורידים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
