בהשראת השיר הזה של ביאליק שלמדנו ללבגרות, אני ממש לזוכר את השם, מדהים איך שהכל עף מהראש אחרי הבגרות.
לשיר:
פעם הי פה מצחיק
חה-חה-חה
היו ירידות על פולנים
"אוך ברוניה אל תגעי בקיגל"
בדיחות על כושים.
"אגה-זובה-דובה-דובה".
פעם היה פה מצחיק.
חה-חה, חה, חה-חה-חה
צחקנו על אימואים
"כי אף-אחד בעולם לא אוהב אותי".
ועל ערסים.
"אני אוהב אותך בית"אאאאר"
פעם היה פה מצחיק.
חי-חי-חי חו-חו-חו.
היו בדיחות על הומואים.
"זה, לא ורסאצ'ה.!"
ועל צפונבונים מטומטמים מת"א.
"ודאי שזה ורסאצ'ה."
פעם היה פה מצחיק.
חע-חה-חע.
היום רק משחקי מילים.
למה... כשאפשר?
הקיץ ייבש הכל.
אחזור שוב בחורף.
פעם היה מצחיק
טוב די!
הגשם ישטוף את האבק
ויפריח הכל מחדש.
ואם אין סבלנות עד החורף.
נייבא מים מתורכיה.
זה ממש ערס פועטי! (זה כבר סוף השיר תפסיקו לקרוא את זה בצורה לירית).
שמעתי ממקור תורכי-משני שתורכיה מתייבשת בגלל גלי החום, או בגלל שהישראלים מבזבזים שם הרבה מים ולוקחים אותם הביתה.
ת'אמת אם היתי בתורכיה היתי מבזבז להם מים וגונב להם דברים.
וזה כי אני רומני.
לא רק בגלל שרומנים הם גנבים.
רומניה-תורכיה זה סכסוך של מאות שנים.
אנחנו המצאנו את הקבאב!
לא הם! (ת'אמת שכן הם... אבל שתקו!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
