כבר הזכרתי לא פעם אחת את העובדה שבעירי הדרומית אשדוד (עשדוד בהיגוי מקומי), עיר שהיתה ידועה בכנופיות ערסים, חל שינוי משמעותי.
כמעט ולא רואים ערסים, ואלא שרואים אלו גמדים בכתה י'.
ישנם עוד ערסים בכיתות י"א, גם בשכבה שלי וברובעים הצפוניים (שיקראו להלן הרובעים במצפון לקרייה.)
השמחה רבה באיזורים הדרומיים (קרייה, י"א, ט"ו).
אך באיזה מחיר?
ישנו מקום באיזור הקרייה הנקרא ה'אמפי'.
האיזור ידוע כביתם של ונקודת מפגשם של מטאליסטים, גות'ים, פאנקיסטים ויצירי אופל שונים.
לפני כחודש, בעודי עושה פעמי אל ביתי שב-י"א מהסיטי נתקלתי בקבוצת אימואים שהיתה בדרכי אל הפארק בוא נמצא האמפי.
תמיד שאני אומר שהאמפי הוא מקום של אימואים, אנשים צוחקים ואומרים "השתגעת?! הם יקבלו מכות אם הם יתקרבו לשם.".
ועובדה, בקיץ הארחון שעברתי במקום עם חברי ראיתי מאסות של אימואים.
היתכן והאימואים השתלטו על המקום או שמה ישנן שעות בהן פעילים האימואים ושעות בהן פעילים האפלים האחרים?
כפי שהזכרתי פעמים אחדות המים מזוהמים (לכל קצרי הרוח שמחכים לקטע על טוקיו הוטל, אני כבר מגיע לזה.).
איפה היתי?
אה! כן!
המים מזוהמים!
חברינו אנדריי קאפקה נכנס אל המפעל בו מכינים את הכימיקל MCR וריגל עבורינו
שימו 
כתבתי סיפור ראשון לבלוג הזה!
אנדריי מדווח:
למקורות המים של אשדוד (כולל גן יבנה ושתולים) מוזרם חומר הנקרא MCR.
(החודש הקודם הצגתי קישור לסרטון על תופעת האימואים. ובו, בן היתר, הוראות איך להכין את החומר המדובר.).
מלבד התהליכים הכימיים שחומר גורם שכוללים דכאון והסתכלות שלילית על החיים נמצא כי החומר משפיע על חוש השמיעה.
קבוצת ילדים רגילים נלקחה והושמעו להם כמה שירים של להקת טוקיו הוטל.*
לפני שכתבתי את הפוסט הנ"ל הסתקרנתי ונכנסתי לאתר שאפשר לשמוע בו מוסיקה. אז לפני שאני כותב שטוקיו הוטל זה חרא, רציתי לבדוק את זה על בשרי ועל אוזני... ות'אמת... זה ממש חרא.
הילדים הנורמליים, שחוש השמיעה שלהם עדיין לא נפגע, צרחו וצעקו בבוז וביקשו שיעיפו את החרא הזה תיכף ומיד.
לאחר שנתנו להם לשתות מעט מים והרבה MCR, קבוצת המחקר שלחה את הילדים הביתה והביאה קבוצה מניסוי קודם.
הם היו אימואים לחלוטין.
חברי המחקר שמו אונזיות לראשיהם והשמיעו בשנית את אותם שירים שהושמעו לקבוצה הקודמת וגם לקבוצה הנוכחתי בניסוי הקודם שנערך עליה (לפני החדרת ה-MCR).
קבוצת האימואים נהנתה מאד מהמוזיקה.
מסקנה: MRC משפיע על חוש השמיעה וגורם לזבל להישמע טוב.
אדריי שלנו הסתתר בתוך המפעל המסוכן וראה כיצד יחצ"נים מרושעים הופכים ילדים רפי שכל לאימואים, בדיוק כפי שהפכו ילדות קטנות ומטומטמות (וגם ילדים) לאוהבי המורדים בשנים שלפני.
אנדריי בטוח שיש בידיו ובמצלמתו את הכוח להביא לסוף התופעה הזוועתית הנקראת האימו ולתופעה החדשה 'שמוקיו הוטל'.
עכשיו היה צריך רק להסתנן החוצה ולעבור בין חביות MCR או חבילות דיסקים של מוסיקת אימו-פאנק.
"אתה שם!" צעק אחד העובדים במפעל על ידידינו הצ'כי.
"מה אתה עושה עם המצלמה הזאת?" הוא שאל כשרץ אל אנדריי.
הילד הבלונדיני רץ מהר יותר לכיוון היציאה כשהוא צועק "צלמות וריגול תעשייתי זה כזה הארדקור!".
הוא פתח את הדלת והגיע למסדרון עם עוד הרבה דלתות.
לאנדריי לא היו הרבה ברירות.
הוא נכנס בדלת השנייה מימין.
החדר היה ריק מאנשים, היה שם רק אינקובטור והרבה מכולות.
אנדריי רץ והתחבא מאחורי אחת המכולות שמכילה בטח המון דיסקים של Fag Out Boys.
שני אנשים עם חליפות לבנות נכנסו אל החדר וניגשו אל המחשב שהיה מחובר אל האינקובטור.
האינקובטור היה מלא מים אותם רוקנו היחצ"נים והדבר שנשאר שם היה נוראי ומחריד מכולם...
מה ראה אנדריי באינקובטור?
תשארו אתנו לפרק הבא... הווזווז
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
