"לא. את לא- את לא אמרת מה שאני חושב- חוכא- חוכא ואיטלולא! חוכא ואיטלולא?! את יודעת שאני שונא את המילה הזאת! את הביטוי הזה! ואת כל ה... ארמית! אני שונא ארמית!".
(שוקי מ-"טופי והגורילה").
הפרומו הראשון נראה ממש דבילי, אבל חבר שלי אמר שלא משנה כמה טיפשית תיהיה התכנית אנחנו הולכים לצטט אותה כמו מכורים, והוא צדק.
אין יום שאני לא מוצא את עצמי זורק משפטים מהתכנית כדוגמת הציטוט הנ"ל. או:
"אני אהרוג אותך! אני אהרוג אותך! אני שונא את החיים שלי. אני שונא אותך! תעופי מפה, תעופי מפה עכשיו!".
סוף-סוף הוצאתי את האמת לאור... באתי ושאלתי אותה ישירות... לא עוד סינונים לא עוד סיפורים ולא עוד תירוצים: היא לא רוצה אותי.
חבל, אני תמיד אופטימי לחינם, ודווקא הרבה אמרו לי שיש לי סיכוי אותה עוד לפני שבכלל חשבתי עליה.
כנראה שאני צריך לחזור לתכנית א': להסתכל רק על הבחורות הגדולות, רק שזה ממש קשה למצוא אחת כזאת כשאתה בכתה י"ב, אבל שטויות, תיכף צבא ומגוון חדש של אנשים חדשים (גם בנות בינהם).
לפני חודש השאלה היתה: ירוק או כחול?
היום זה: אפור או כחול?
העולם מתחלק ל-4:
אלה שאומרים שנ"מ ומ.צ זה חרא.
אלה שאומרים שנ"מ זה טוב ומ.צ זה חרא.
אלה שאומרים שנ"מ זה טוב ומ.צ זה טוב.
ואלה שמשתמטים- טפו עילהם.
ולסיכום:
"הזהרו שם בחוץ!"
(גיורא העץ המזהיר)