11 ימים לפני הגיוס ועדיין יש לי חששות.
אחרי שקיבלתי את המכתב מהשריון, החששות רק גברו, אבל אחרי כמה שיחות טלפונים אם אנשים שונים בינהם קצינים בדימוס, אחים, וקרובים שיצאו מלבנון, אני די רגוע.
ככל הנראה אני אשיג את התפקיד שאותו אני רוצה, וגם אם לא... תיהיה לי סיבה לא לחתום קבע ולצאת לחיים... וחבל.
אם אני הולך אחורה, 4 שנים, שיישאלו למה להתגייס, התשובה תהיה כמובן: כי החוק מחייב.
מה לעשות, כזה אני, איש של חוק וסדר.
אז כמובן היעדים היו: תלפיות.
אבל עכשיו אני שוב מסתכל על זה "איש של סדר".
אחרי 7 שנים בצופים התפישה שלך משתנה, אתה כבר מתרגל לקום ב-6 בבוקר אחרי שבוע מחוץ לבית ולעלות על מדים. יכול להיות שאני מתגייס ממניעים אידיאולוגים, יכול להיות שבגלל מניעים אישיים (כמו שרציתי תלפיות) ויכול להיות בגלל שזה מה שהחבר'ה עושים (זה סימן שאתה בחברה טובה.)
רק לפני כמה חודשים ביררתי מה הסיכוים שלי להגיע לשח"ם.
היתי אמור להתגייס מאותה סיבה שאני מאותת ביציאה מחניה שוממת, לא חונה באדום-לבן גם בשבתות כשאין פקחים, עומד באדום בתור הולך רגל, ועוד כל מיני סיבות.
אז זו היתה מחויבות אישית שלי לציית לחוק, כמו שדתיים לא מדליקים אש בשבת, ואם חס וחלילה אני לא אאותת, יקרה לי בדיוק מה שקרה לאותו דתי שאכל חזיר- כלום.
עכשיו זו לא רק מחוייבות לחוק, עכשיו אני לא סתם דתי, עכשיו אני רבי-מתגייס כדי לשמור על החוק ולאכוף אותו, אז לשח"ם לא הצלחתי, אבל אני מניח שהבנתם כבר מה הכיוון שלי...
11 יום לפני הגיוס, כנראה שיש לי שיבוץ, פשוט לא מתחשק לאף-אחד להגיד לי, וזה כנראה בגלל ששיבצו אותי אחרי שקיבלתי את הצו גיוס, אני מקווה שבגלל זה... צריך לחכות 11 יום כדי להיות בטוח...
אתם כבר יודעים לאן אני חולם...
ואיך אני מעביר את הימים הפנוים: עם חברים.
אתמול לא ממש (31)
אבל שלשום (29) היה ממש כיף, מקווה שגם מחר (1)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
