אני לא מתרגש ממש...
קצת חושש מהשיבוץ שיהיה לי, אבל גם זה לא...
קמתי לפנת בוקר בלי תחושה בשפתיים.
הגעתי בבוקר לקופת חולים "זה הרפס, זה תוצאה של התרגשות.".
זאת כנראה הפעם האחרונה שלי בקופת החולים הזאת, לפחות ל-3 השנים הבאות, אם לא יותר, או לנצח.
ביליתי זמנים טובים בלחכות שלמענה האנושי שלהם, לא כמו שחיכיתי למענה האנושי של לשכת גיוס באר שבע (בעעער שבע!!!)
זאת אומרת שלא יהיו יותר פסוטים של התמרמרות על כלליתקול?
לא.
ואולי כן, מי יודע, מפריטים את הרפואה בצה"ל... (שיהיה מכבי! שיהיה מכבי! שיהיה מכבי!).
פגשתי את רוב האנשים היתי אמור לפגוש, חוץ מ-4, שניים מהם אני כנראה פוגש היום.
את האחרים בהזדמנו טחרת, כמעט תמיד יוצאים שבת ראשונה.
הבלוג הולך לעבור שינוי (בהנחה שאני אצא השבת הזאת).
יש שעון בצד שמראה מתי בערך השינוי צריך לקרות, אז תקוו שאני אצא, כי זה עיצוב ממש טוב.