†Swine Influenza†

יש לי מאזניים, עוד מעט אני נוגע בשמיים.

לפני קצת יותר משנה, הגעתי להחלטה לאן אני רוצה להתגייס.

במשך כל השנה התגובות היו בהתאם:

מנייק?!

בראסו?!

כחול?!

מלשן!

וואו, אתה יודע  שזה בנזונה של דבר.

איכס! כומתה כחולה!

ותגובות פחות חיוביות כמו:

אין לך סיכוי להגיע לשם!

זה אחד לאלף.

אתה פרופיל 97, גם אם תגיע למשטרה בצאית אתה תסיים במקום אחר.

אין בכלל שום סיכוי שתיהיה במ.צ, אז למצ"ח אתה רוצה להגיע.

עדיף שתוותר ותלך לנ"מ.

אותך בכלל ייקחו לחי"ר.

אתמול מצאתי את עצמי עומד על במה, מול מפקד מצ"ח שהסיר את הבריסטול מהתג יחידה שלי וחף את הסמל שחיכיתי לו שנה שלמה... קצת יותר.

נגמר האין סיכוי, "מכאן והלאה, השמיים הם הגבול/ יש לי כנפיים" (מתוף "כנפיים"- להקת חי"א). "מכאן והלאה, לא כדאי להיות מסטול- יש לי מאזניים".

עכשיו אני שוטר צבאי באופן רישמי (גם את תהעודות קיבלתי אתמול).

אז חבר'ה לא לגעת סמים, לא לשתות מה זרים נותנים לכם לשתות, לא לבלוע כל מיני כדורים, לא לעלות על טרמפים, לא לדפוק נפקדיות, להיות מדוגמים, והכי חשוב לא להסתבך עם הכחולים.

עכשיו שהשגתי את מה שאני רוצה, אני הולך להפסיק לדבר על צבא, ולבר יותר על דברים כליים, כי סוף-סוף יש לי קצת חופש.

אז איך בזבזתי את היום ה 19- שלי לגיוס?

מהבוקר עד אמצע הצהריים, עשיתי בייביסיטר לכלבה של אחותי, ראיתי פרק של "אבי ביטר חי בסרט" ופרק של "רד בנד"- זה חמוד לא הכי מצחיק.

אבא שלי סיפר לי אחר-כך על קצינת מצ"ח לשעבר שצריכה ליצור איתי קשר, מה היא יכולה לעשות, כנראה שכמעט כלום חוץ מלתת לי כמה המלצות, בתקווה שהם לא יהיו משהו כמו: "זה בעיה כי אתה בן ואתה 97.", היא עדיין לא יצרה קשר

נסעתי עם המשפחה למסעדה ברחובות, ככה אני יכול לסמן X גדול על "לצאת מהעיר לפחות פעמיים", עכשיו זה שלוש.

היתי במסיבת גיוס של חבר.

מזל שזו מסיבה של מישהו שהוא גם מהשכבה וגם מהצופים ככה פגשתי מלא חבר'ה שאני אוהב.

19 יום עד הגיוס ועדיין אין לי שיבוץ.

עד אז

אני אחלום למצ"ח

מעכשיו אני מסכם איך בזבזתי כל יום בעשרים הימים הבאים עד לגיוס שלי.

היום ה 20-

רוב היום טיילתי עם האוטו בעיר, הלכתי למשרד הרישוי, משם לדואר ומשם למאפיה לקנות לחם (כי לא היה בבית).

עשיתי בייבי סיטר לכלבה של אחותי וחיכיתי איתה לחבר'ה שלי שיחזרו מהמחנה קיץ ביחד עם חניכים של כמה חברים שחיכו, והסעתי כמה מהם הביתה.

מיותר לציין שכמה מהם הסריחו מזיעה, בזבזו לי דלק ו...זהו.

הלכתי להופעת מתגייסים של נדב אבקסיס, בחור דווקא ממש מצחיק, אני איבדתי אמון בקומיקאים ישראלים עד ההופעה שלו.

ת'אמת שלא ידעתי על ההופעה עד שידידה שלי שמתגייסת מחר, שממש רציתי לפגוש סיפרה לי עליה.

במקרה עבר מישהו ונתן לי כרטיסים כי לא היה לו מה לעשות עם שלו (אני היתי בטוח שמספיק להראות צו גיוס ואני נכנס... כנראה שלא).

להקת חיל הים הופיע, חשבתי שהם יהיו טובים, אבל מאז ששלמה ארצי השתחרר מהצבא הם רק הדרדרו, שום "בוא אלינו לים" או "רק בישראל", הם עשו ביצוע מחורבן ל'חסקה' שעליו מצ"ח צריכים לפתוח בחקירה על רצח של שיר. ועוד כמה שירים מזרחיים.

(זה שאנחנו באשדוד זה לא הופך את כולנו למזרחיים!! יש יותר רוסים!)

פגשתי שם עוד כמה אנשים שלא ראיתי הרבה זמן, כאלה מהשכבה, גם אותה ראיתי שם, אבל חוץ משלום מהיר לא דיברתי איתה הרבה, המחנה קיץ די גרם לי לשכוח ממנה.

כנראה שחברה אני לא אשיג עד הגיוס, עם כמה שזה עצוב, אבל אני עדיין חייב לצלם כמה שיותר סרטונים מצחיקים ולהעלות ליוטיוב עד אז, לראות כמה שיותר סרטים בקולנוע ולהיפגש עם כמה שיותר אנשים.

רק 20 יום

ואני אפילו לא יודע לאן אני הולך.

אני אחלום למצ"ח.

חייבים לפתוח בחקירת מצ"ח! היום התבצע רצח בגלי צה"ל בשידור.

הרציחות האלה היו קיימות מזמן, אבל אף-אחד מעולם לא הועמד לדין.

רק היום החליטו בתחנה להציג  את מצעד הרציחות האכזריות והברוטלאיות שנקראים בלשון העם 'קאברים'.

למעט הביצוע של "הדורבנים" לשיר "אני מת." כל שיר ששודר בתחנה היה רצח אכזרי של קלאסיקה צבאית כזו או אחרת.

על-פי הערכת האינקוויזיציה:

להלן מצעד הרציחות של שירים ישראיליים טובים וישנים. (ואין הצירוף זה של 'שיר טוב' ו-'שיר ישראלי' לרוב לא הולכים ביחד.).

במקום השלישי במצעד הרציחות הבורטאליות זכו הלקה "מופע הארנבות של דוקטור קספר" על רצח אלים ופראי של השיר "בשמלה אדומה" -להקת הנח"ל במקור. הביצוע שלהם לשיר זה ממש כמו לקחת סלע ולרסק לשיר את הפרצוף. עו"ד הלהקה טוען להגנתם ש"הם חיברו למעשה שיר חדש שמתחיל באותן שורות." לכן הם זכו במקום שלישי.

במקום השני במצעד הרציחות הברוטליות זכו הלהקה "מוניקה סקס" על השחטה וחיסול במתכוון של השיר "תן לשים ת'ראש על דיונה". גופת הקורבן נמצאה ברדיו במצב זוועתי, חוקרים סבורים כי גופת השיר אף חוללה לאחר ביצוע הרצח האכזרי.

במקום הראשון במצעד הרציחות האכזריות זכו האחיות פיק בביצוע או יותר נכון, באונס השיר "תמיד עולה המנגינה".

לצערינו האחיות פיק לא שומרות על זכות השתיקה.

ועד כאן להפעם במצעד הרציחות האכזרי...