לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הווזווזים חוזרים- איך הופכים סרט לקאלט?


ראיתי היום לראשונה בחיי את הסרט קזבלן (וגם את זה ראיתי מהאמצע).

סרט קצת  אבל בגלל התקופה לא בגלל שהוא ישראלי, הסרט מציג )כמו כל סרט קאלט ישראלי אחר) מציג את התקופה והחברה הישראלית בה מתרחשת העלילה (לצורך העניין שנת 73, לפני מלחמת יום הכיפורים).

כל המתחים העדתיים, הסטריאוטיפים והאשכנזים שדופקים את השחורים... כמובן שכדי לא ליצור הסטה אז דופקים גם אשכנזים אחרים, אבל קשה לפספס את מטרת המחבר.

בסרט גם הופיע המילה 'ווזווז' כמה וכמה פעמים.

 

אז מה צריכים לעשות בשביל להפוך סרט ישראלי לקאלט?

גזענות!

והרבה, הרבה סטראוטיפים

 

אז ראינו את הגיבור המרוקאי העבריין טוב הלב והאומלל (כמו בכל סרט) שיצא אחרי 1970.

(בסרטי אבי ביטר מוחלף המרוקאי בתורכי- רק אלו אינם סרטי קאלט).

 

הפולנים (כמו בכל סרט בכלל) שמאופיינים באופי הפולני, הבישול הגרוע, והניג'סיות במיוחד לילדים שלהם. לא עשירים במיוחד אבל דואגים שהבן שלהם ייתחתן עם בת של רופא.

 

הרומני הקומבינטור- בסרט הזה לא הופיע הרומני הקומבינטור אבל הוא מופיע בהרבה סרטי קאלט אחרים דווקא בתור אחת הדמויות שמופיעות כקורבן לעוני ולאפלייה.

 

ההונגרי הרשע- כן, זו לא המצאה שלי. שם ההונגרי המתורבת והרשע, הוא באמת ההונגרי המתורבת והרשע.

 

התימני הרוקד והשר

 

האשכנזי הכללי והרשע- לא ידוע מאיזה מוצא בדיוק, על-פי השם ניתן להניח שמזרח אירופאי. תמיד מחזיק בתפקידים בכירים בעירייה או במקומות כאלה ואחרים, או ממלא את הפקודות של הבכירים ומטרתו להעיף את הדיירים מהבתים שלהם או להרוס את הבתים כדי לבנות קניון או בתים חדשים.

לרוב מסיים במשפט "זה ייגמר בבית משפט!" או משהו כזה.

 

הייקע- הגרמני האצילי והפלצן שגר בדירת פאר בתל-אביב והבת שלו מתאהבת בארכי-פרכי מהרחוב.

 

וכמובן העיראקי הלירי- בכל סרט יש אחד כזה, וזה גם לרוב אותו שחקן (עיראקי, יש אחד כזה גם בכוכבים של שלומי, שזה סרט חדש יחסית.) שמלא בחכמת חיים ונותן משפטי חכמה חדים כאלה על החיים וכל מיני מטאפורות. אם יש לכם אחד כזה עשיתם סרט לתאפרת מדינת ישראל.

 

 

 

ד"א, בלי קשר לפוסט, אתמול יצא משהו שלא קרה לי מעולם: התנשקתי עם שתי בחורות שונות בטווח זמן של בערך חצי שעה מאחת לשנייה.

מטורף!

נכתב על ידי , 14/10/2008 16:53   בקטגוריות ווזווז, ווזווזים, אשכנזים, גזענות, מרוקאים, עיראקים, פולנים, רומנים, אשכנזים, הונגרים, קזבלן, תימנים, סרטים, קאלט, ייקים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תודה לך ה' שבראת אותי הונגרי....פרנויות!!!!


אין חג יותר גרוע לפרנואידים מאשר חג שבועות. במיוחד אם אתה בצופים.

ואני, פרנואיד מלידה, פתוח שבכל פינה, בכל חור, מתחת לכל מכסה של ביוב ובתוך כל פח מסתתר מישהו או משהו שמנסה לרצוח אותי.

כל צעד עלול להיות קריטי.

הדרך מהבית שלי לשבט רצופה בניינים גבוהים שצריך לעבור, תחתם ולידם.

לכו תדעו אייזה חלאע יושב לו במרפסת ומחכה שילדון תמים יעבור ו-פלאח!

 

הכי גרוע זה שבועות בשדרות: צריך להיזהר גם ממים וביצים וגם מקסאמים.

וזה עוד יותר גרוע אם אתה בצופים של שדרות בשבועות.

 

 

אבל הכי טוב בשבועות להיות הונגרי, כי לנו יש את האוכל הכי טעים!

בלינצ'סים וטרומפלי קומבוז (השפה שלכם פרימיטיבית מדי, כדי שיהיה לה פירוש לזה).

נכתב על ידי , 9/6/2008 12:45   בקטגוריות שבועות, חגים, צופים, פרנויה, פרנואיד, הונגרים, הונגרי, אוכל, אוכל  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



megtorl&aacute;s


Megtorlás is the best friend of the Magyer, and sometimes it's the only way to get your ancetral lost honour (personal or ancestral) back.

Getting your megtorlás back it's a diffcault, and might take months or maybe years, some Magyars spending nights, without sleeping, planning a simple megtorlás plan.

Some Magyars even belive that not fullfilling the megtorlás plan\costume might keep your soul in this world until megtorlás is fullfilled, or when one of your decendants achieves a similar megtorlás.

Mmegtorlás costume might end harmfull, but it doestn't matter, anytime you know you go to heaven.

Some people say that anyone who achived megtorlás go on the straight to the high way to hell, while his ancestors can leave to heaven (maybe), proffesionals suggest to Magyars not to achieve megtorlás because staying trapped in this world is better than hell.

 

Megtorlás AKA: Visszavágó, Bosszú or Bosszúállás; is only one goal from the traditional idea of Méltóság Magyar traditional principle.

 

 

Have a nice day and megtorlás savmentes!

נכתב על ידי , 8/6/2008 10:17   בקטגוריות כבוד, הונגרים, הוגנרי, נקמה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסיפורים של סבא וסבתא


אני תמיד שומע את הסיפורים של אנשי העדות, חלקם מרתקים, מספרים איך ברחו מהגטו ופירנסו את המשפחה, אחרים פשוט מספרים את אותו סיפור עם שמות שנות.

אני תמיד מנסה להיזכר בסיפור של סבא לי, תמיד שהיתי בא אליו הוא היה מספר את הסיפור ובכל פעם היתי זוכר פרט נוסף.

אם לא היה מספר את הסיפור היה אומר לנו כמה שהרונים מושחטים או כמה שהגרנים הם חיות אדם.

 

ווילהלם סיני הרמן הוא יהודי הונגרי יליד רומניה, טרנסילבני. טרנסילבניה היא שטח הונגרי שסופח לרומניה לאחר מלחה"מ 1.

הוא לא נהג להצהיר על עצמו כרומני, רק הונגרי, ובבית של אמא שלי דיברו רק הונגרית.

סבא גדל בכפר שנקרא שימיוהו שבקרבת העיר אורדיה בטרנסילבניה.

הוא היה האח הכי מבין קרוב לעשרים אחים, משפחה דתית, אפשר לומר אפילו חרדית.

היתה להם חווה בה גידלו תרנגולות, כלבים, סוסים, סבא אמר שהם גידלו אפילו שועלים. והיו להם משרתים, צוענים ברובם.

הם גם היו מכינים יין לפי מה שאני זוכר.

למרות שהיו משפחה דתית, היו מאד פתוחים, אחת מאחיותיו של סבא התחתנה והתגרשה וחזרה לגור עם ההורים.

כאשר הגיע לגיל 14, ברח מהבית, הוא חלם ללמוד באוניברסיטה אבל ההורים רצו שיהיה אברך.

הוא ברח מהבית והלך להיות שולייה של פרוון (אחד כזה שמכין מעילים מעור), בסופו של דבר היה פרוון מקצועי.

ההורים גם לא נתרו טינה, הוא חזר הביתה, לבית הוריו כפרוון וכבן משפחה.

בגיל 21 הגיעו הגרמנים לטרנסילבניה, מרבית המשפחה נלקחה לאושוויץ, יחד עם שאר יהודי הונגריה.

"אבא שלי היה מעשן לפחות שתי קופסאות ביום." אמר פעם לאחותי כאשר עישנו ביחד, "לעולם לא חלה או השתעל, כי ידע איך להוציא את העשן, בסוף הנאצים הם אלה שהרגו אותו."

הוא בגלל שהיה צעיר וחזק הועבר למחנה כפייה ברומניה.

מעולם לא שאלתי את המיקום המדוייק, אבל לפי המשך הסיפור הנחתי שבאיזור צפון רומניה, אולי אפילו באוקראינה.

 

המזל של סבא היה, שהוא היה איש מלאכה.

הוא הצליח לקמבן את עצמו ביחד עם חייט בבית מלאכה במקום להישלח למוות.

אחד הסיפורים האהובים עלי, הוא כאשר הם החביאו 10 יהודים שהיו אמורים להישלח אל המוות באיזה חדר, ועל הדלת תלו שלט "טיפוס"- מחלה נוראית שהיתה נפוצה אז.

הגרמנים הגיעו לבית המלאכה, אין לי מושג אם זה היה לחיפוש אחר היהודים או לסתם בדיקה שגרתית, אבל את הדלת הם לא פתחו מחשש להידבק.

 

יום אחד ברח סבא יחד עם חבר שהכיר במחנה, אין לי מושג אם זה היה החייט שאיתו עבד.

אם זכור לי נכון, המחנות של רומניה היו פחות מבוטחים, רק גדש תיל שאפשר לזחול מתחתיה הקיפה אותם.

סבא תמיד טען שרומנים הם מושחטים, ולפי הסיפורים של סבי השני, אברהם שמו, הוא הציל את אחיו באמצעות תשלומי שוחד לחיילים הרומנים ששמרו עליהם.

יחד הם חברו האוקראיני הגיעו השניים לשדה של תפוחי האדמה, הם התחילו לאסוף כמה שיכלו, יחד איתם בשדה היה צועני, יכול להיות שגם הוא ברח ממחנה כלשהו, או שסתם היה עני, אבל גם החל לקטוף תפוחי אדמה.

פתאום נשמעה ירייה.

ואחריה נוספו עוד רבות.

לא רחוק מהשדה נפתחה אש בין כוחות סובייטיים לכוחות גרמנים.

אני זוכר אותו מתאר את הצועני מתקפל על האדמה "Vai de-mine" (רונמית).

באותו לילה הם ישנו בבית קברות.

 

בסוף הם הגיעו לשטח הסובייטי, כנראה איפשהו באוקראינה, בגלל שהיו אזרחים של מידנה עויינת נלקחו בשבי.

באחד הלילות נגנבו להם הנעליים, והם נאלצו לצעוד יחפים בלג יחד עם הצבא האדום מרחק, שאמא שלי תיארה כ"קצת יותר מהמרחק בין תל-אביב לאשדוד".

לאחר ההליכה סבא איבד תחושב מאחת מאצבעות הרגליים שלו לצמיתות.

כאשר היו במחנה השבויים הסובייטי, בו, למזלם, אחד הקצינים האוקראינים היה יהודי ודבר יידיש, הצליחו להתקמבן על זוג נעליים חדשות- שנלקחו מאסירים נאצים :).

מעיל מחמם- אמנם מעיל של חיילים נאצים, אבל כשאתה יודע שלך חם והם קופאים, זה טוב.

כבר קראו מקרים שהמעיל הנאצי סיבך אותם בצרות, וחיילים סובייטיים הכניסו להם מכות כי חשבו שהם נאצים.

אני זוכר שגם הצליחו לשיג מכנסי חורף של הצבא האדום.

אני זוכר שסבא סיפר שאחרי המלחמה, הוא חזר לעיר שלו, לבוש במכנס של הצבא האדום ומעיל של נאצים, אבל המבטים המוזרים שהופנו אליו.

בסופו של דבר שרדו רק הוא ועוד שני אחים מכל המשפחה.

כיום רק הוא בחיים, אך לא במצב שהוא יכול לספר את הסיפור הזה בשנית. לפחות לא לכל הפרטים.

 

***

 

סבתא של אמא, מרגרט זליג (נכון לזמן המלחמה מרגרט קרמר).

כתבה ביומן שלושים שנה אחרי המלחמהעל אושוויץ בירקנאו.

אחת האסירות היתה אשתו של רב ראשי של אחת הקהילות ההונגריות שם, והסתירה הריון כל הזמן במחנה, לבסוף הגיעו הצירים.

הקאפו הרחיקה את כולם ונתנה ללדת בכאב על הרצפה הקרה, מבלי שאף-אחת תעזור לה.

בסוף חנקה את התינוק אל מותו מול עיני אימו ושלחה אותה למקלחות.

נכתב על ידי , 1/5/2008 12:11   בקטגוריות שואה, הונגריה, הונגרים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מדרש שם.




מישהו מוכן להסביר לי, בבקשה, מאיפה באים השמות היצירתיים למאכלים.

כשתשאל מקומי בהונגריה "מה פירוש 'גולאש'" הוא יגיד רוטב אדום כזה, עם תפוחי אדמה ובשר בקר, ויש עוד כל מיני גרסאות עם תבלינים כאלה ואחרים.".

 

זה מביא אותי לכתוב את הפוסט הזה. פסוט שהקשר בינו לבין המציאות מקרי לחלוטין.

 

מרוקו 1531:

בבית מרוקאי יהודי, מתכוננים לקראת יציאת החג... לא תנחשו איזה...

האישה מבשלת ומגלה שאין לה בכלל תכניות לבישול.

"אע, משה!" צועקת האישה.

הבעל לא עונה.

היא בודקת שוב על המדף, אין בשר.

"אע משה!" צועקת עוד פעם.

"כן, כפרע, ז'ין עיניים, פרוטז'ות." עונה הבעל הקול עמום, לאחר ששומע אותה בקושי כי הוא כמה רחובות משם.

"מה לעשות לאכול?".

"כן, ז'ין," עונה לה הבעל.

"מה לעשות לאכול?" היא צועקת שוב מבעד למרחקים.

"כן כפרע, גם אני אוהב אותֶך".

"יא בן כחבע, מה להכין?!".

"הו, כפרע, יש כנפיים, וחיה כז'את שעוה "מו-מו" ז'ה, אז' בפלטה. היבנת?".

בגלל המרחק העצום, מבינה האישה "כנפיי ומו...פלטה."

אז היא מכינה מה שנראה לו כמו כנפה ומו-פלטה.

 

רומניה 1531: (זרקתי שנים באקראי, הם יצאו זהות בפוקס)

בכפר עני ושכוח, הגיע עגלה תוהה, הרכב לא נראה באופק, רק סוס עם עגלה, ובתוך העגלה שקים של חומר צמחי וצהוב שהגיע מ"הולם החדש".

כמובן שבאירוםה, לא ידעו אז מה זה תירס, והצמח (עם הרבה-הרבה דמיון) הזכיר חיטה, לקחו את הצמח אל הטוחן, שייעשה ממנו קמח.

לאחר מכן בישלו את הקמח (לא אפו, בישלו, רק עכשיו אני שם לב שממליגה מבשלים.).

בא ראש הכפר וטעם...

בא אישתו של ראש הכפר וטעמה...

"זה לא כמו הלחם שלי, זה אפילו לא אותה ליגה.".

"בטח שאותה ליגה." ענה הבעל, "זה אפילו האמא של הליגה, זה ממליגה.".

 

אני רואה שהפוסט לא זור לשום דבר מצחיק, אז אסיים בזה.

 

קניידאלאך:

הקניידלים היו מסדר אבירים יהודים שהיו יוצאים למסעות טבח, שחיטה וביזה בדרום בהם שחטו ג'ירפות, פילים, תנינים, מופלתות וספרדים.

 

זה הכל להיום.

נכתב על ידי , 26/4/2008 20:07   בקטגוריות אוכל, ספרדים, מרוקאים, מרוקו, הונגריה, הונגרים, רומניה, רומנים, גולאש, קניידאלאך, גזענות  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)