"מתן, אתה, אין לך לב.".
"יש לי לב! הוא פשוט עטוף בקרח... זה הכל."
קצת זנחתי את המקום, כי תמיד יש לי כל-כל הרבה מה לכתוב ואף פעם אין לי וכח להתחיל.
והכל מתחיל ונגמר במרמורים.
ופה ושם יש צחוקים... צחוקים מטורפים...
"טוב סרגיי, אתה גנבת ואני עוצר אותך!".
"לא! אתה לא יכול לעשות לי את זה!".
הרוסי התחיל לבכות לי בפנים.
"יש לי ילדים!".
"אז למה אתה בוכה? חשבתי שילדים זה שמחה.".
"יש לי אישה! אתה לא יכול לעצור אותי!" הרוסי בכה כמו ילד.
"מה אתה בוכה יא זבל! לי אין חברה מכתה ט' ואתה בוכה כי יש לך אישה!?".
"אתה לא מבין-".
"סרגיי!".
"אני צריך לעבוד מחר-".
"סרגיי!".
"מי יביא אוכל הביתה?".
"סרגיי!".
"מי יפרנס אותם?".
"סרגיי! האדום והכחול שעל השרוך שלי עדיין לא התערבבו... אני שוטר צבאי לא מש"קית ת"ש."
נתחיל מהזונה שהכרתי לפני שבועיים... היתה לנו זרימה טובה באותו לילה, ואז היא התחילה לסנן... ובאמצע השבוע ביטלו לי את השלב השלישי של המיונים לקצונה... המב"ס אמר שאם אני יוצא אז רק באוגוסט, אין סיכו שבמאי. איך אני אמור להיות קצין חקירות אם אין לי נסיון. הסברתי לו שאני לא רוצה להיות קצין חקירות.
אז אנחנו צריכים לנצל ממך את המקסימום.
כל-כך רציתי להגיע לתפקיד הזה ועכשיו גיליתי כמה שהוא לא מתאים לי.
לא מתאים לי לשבת ולדבר עם המיץ של הזבל של הצבא בגובה העיניים בשביל שיודו לי בשטויות שלהם. אין לי כוח לשאול אותם שאלות מיותרות כמו מה הולך בבית... כמו שאמרתי אני שוטר צבאי, לא משק"ית ת"ש.
אני רואה חברים שלי, מד"כים, מלווים ושוטרים רגילים, ואני חושב לעצמי: התפקידים האלה הרבה יותר מתאימים לי פשוט צועקים על אנשים, מחלקים דו"חות ולא דופקים חשבון לאף-אחד, פשוט עומדים ומביעים נוכחות. אתה לא צריך למרוח למישהו את הצורה 10 שעות בחדר קטן.
כמובן שיש דברים מצחיקים ונחמדים... אפילו ביקורים בחברון ונחמנים דפוקים שרוקדים על הגג... ואתה מקווה לקבל אישור לנסות לשחק עליהם קליעהל מטרה עם הרובה.
...: חר"פ שלום.
שלום הגעתי לחר"פ?... אני רוצה להזמין פיצה...
עם הרבה ג'-ים 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
