אז כן אני ממורמר מהתחת, הגנים ההונגרים שלי השתלטו עלי.
מישהו איתי בבסיסי פשוט אמר לי "חלאס להיות ממורמר על כל דבר! תהנה ממה שיש!" - כנראה בן אדם עם חיים הרבה יותר מהנים.
אני כל הזמן חושב כמה רע לי, וכמה אני מנסה להביר את הצרות שלי לאחרים ואני לא אצליח, לפחות לא בשנה הקרובה, על זה אני חושב.
11,3 (עכשיו אפטר, אל תתרגשו, אפטר לפני סגירת שבת).
התורכיהה אמרה שלא כדאי שנהיה ביחד, קשה בגלל השבתות, היא לא רוצה לשמור על קשר ממרחק, דווקא שבת הבאה, ששנינו יוצאים ביחד מהבסיס סוף-סוף, יש להם טיול יחידה.
כוסאומו! זה אומר שרק בעוד חודש אני אוכל לראות אותה, וזה גם כבר לא רלוונטי.
היא רוצה שנהיה ידידים, ולראות לאן זה יימשך.
זה יכול להתפרש לשני פנים, אחד שפשוט ננתק קשר, כי ככה קרה לי בדיוק לפני שנה, ואני חשוב שגם הבחורה ההיא היתה ממוצא תורכי... או סורי. או, שניפגש פעם אחת ונדרדר לאנשהו שהיא לא תרצה בהתחלה ואז היא תבקש את זה בכל זאת ואז יתחילו המשחקים של להיפגש אחת ל- בשביל כמה "משחקים" פה ושם, גם מערכות יחסים כאלה היו לי...
אני לא יודע למה אני בכלל מתעסק בה עדיין.
השבוע יצא לי להכיר מישהי ברכב, מלבד שם וכתובת מגורים, לא שאלתי אותה הרבה, כי התחלתי לדבר איתה מספר תחנות לפני שהיא ירדה. הצלחתי לאתר מה השם משפחה שלה ואיפה היא משרתת, אבל לא מצאתי אותה בפייסבוק-חבל, כי היא די זרמה בשיחה, היא גם התעניינ ושאלה שאלות. והפעם הבאה שאני אסע ברכבת תהיה כנראה רק בנובמבר... חבל.
כוסאומו 11,3!
משהו אחד גרם לי לחייך, לחייך לאורך כל השבועיים, משהו שבאמת לא שמתי לב אליו עד עכשיו.
זוכרים איך התחיל הבלוג, נאצה על כל הבכיינים האלה בשביל הצומי, אני שמתי לב שאני די הפוך מהם, כאן בבלוג אני מתמרמר ומתבכיין, אבל אנשים אצלי בבסיס המומים "איך אתה שמח? ועוד על הבוקר?" - כן כולם חושבים שאני מבסוט מהחיים, אבל לא ממש.
נחזור לאתמול, תמיד היתי מתעצבן על הבני 14 האלה, החיים יפים, חלאס לבכות! ועכשיו יש לכם חופש גדול, כי עוד 4 לא תהיה לכם סיבה לשמוח.
אתמול מצאתי את עצמי יושב ומחתים את בחור על כמה דברים.
פתאום שמתי לב שהוא מזיז את ידו השמאלית הצורה מגושמת ומניח אותה על הדף כדי שלא יזוז.
טראח!
נפל לי האסימון.
היתה לו יד תותבת.
קלטתי את זה, היתי בשוק לשנייה, והמשכתי כאילו דבר לא קרה.
אחרי זה הבנתי.
דיברתי איתו קצת, היתי צריך ממנו קצת מידע על משהו, הוא אמר שבאחד המקרים הוא ניסה להתחיל עם איזו מישהי.
אז הבחור עושה יומיות, יש לו כל יום, מינימום, שתי נסיעות באוטובוס, הלוך וחזור, בהן הוא יכול להכיר מישהי.
אני מקבל במקסימום 3, 4 במקרים חריגים במיוחד, נסיעות בשבוע. במינימום נסיעה אחת.
נסיעה אחת שבה הוצאתי טלפון ממישהי, וזה לא היה כזה קשה, למרות שאין לי הרבה בטחון עצמי בקטעים עלי, מה לעשות ביישן, ועוד גרמתי לבחורה להתעניין ולשאול אותי שאלות בנסיעה אחרת (אידיוט למה לא לקחת טלפון...?). והכי חשוב, יש לי שתי ידיים!
יש לי את יד שמאל! זה מגדיל את הסיכוי שלי, לא?
אני יכול לענג יותר בחורה D:
אני יכול להרגיש חום גוף.
אני יכול לנגן.
להחזיק ספר ולקרוא
לשחר בפלייסטיישן.
איך קיבלתי את היד הזו כמובן מאליו...
כמובן, שיש יותר בחורים עם שתי ידיים שיוצאים יותר הביתה ממני, בלי לסגור שבתות - בכלל. בסופו של דבר אני לא שקוע בחרא, כמו שחשבתי, אני רק צף עליו, בזמן שאנשים שוחים בקצפת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
