לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

כוסאומו המשתמטים האלה!!!


יום חמישי פגשתי ידידה טובה שלי בתחנה מרכזית שסיפרה לי שלמחרת היא הולכת לבית ספר שלמדנו בו כדי להסביר לתלמידים על תפקידים בצה"ל.

היא סיפרה שהמדריך שלנו מהצופים, מכתה ט', כיום צוער או בוגר בה"ד 1, אני לא בטוח אני לא ממש בקשר איתו, היא סיפרה שהוא ביקר בבית ספר והמנהל אמר לו שהוא מודאג מבעיית ההשתמטות ושמישהו חייב לדבר עם הי"ב-ים.

חמש השנים שהיו לי בצופים השפיעו עלי באופן רציני על תפישת העולם שלי ועל איך שאני מסתכל על גיוס.

תמיד היתי בן אדם שומא חוק והשאיפה שלי היתה: שלוש שנים בשלישות ועזבו אותי בשקט. בצופים רצים ערכים בכלולים בעשרת דיברות הצופה... בינהם הצופה נאמן לעמו מדינתו ושפתו, וכמובן הדיבר שדבק בי הכי חזק הצופה איש משמעת. יכול להיות שדווקא הדיבר הזה גרם לי לרצות לשרת בתפקיד משמעותי, בתפקיד שאני משרת בו כעת. עכשיו יגידו המתחקמים "אבל אתה שוטר צבאי!" אני יודע, ולדעתי זה תפקיד חשוב, במיוחד בדמינה עם חינוך לקוי שמטפטף את הרעל שלו לחיים שאחרי, במיוחד משום שאף-אחד לא רוצה להתעסק בתפקיד הזה או במשמעת בכלל. אז נכון שעם 97 יכולתי להיות קרבי, אבל יש עוד רבים שמעדיפים, אף-אחד לא רוצה להיות שוטר.

מסרתי לה שתגיד לי שנעלבתי שהוא לא קרא לי: אין צבא בלי חמ"ץ... כי מטפל במשתמטים ועריקים כמו שאנחנו מטפלים?

 

אגב, אם אתם שואלים למה אני בבית, אז היום הוצאתי את ה-ג' הראשון שלי.... ייאיי!

 



אם על הכבוד למאבטחי מתקנים שעושים חצי שירות שבוע-שבוע, למה אני צריך לשמור עכשיו? לא מצאו להם מחליפים?

- יש מחסור בכוח אדם.

 

אני לא מבים למה אנחנו צריכים לצאת 11,3, באמת שאני לא מבין, אין מי שיאייש את הבסיס פעם בשבועיים חוץ ממני?

- יש מחסור בכוח אדם.

 

למה יש כל-כך מעט עובדי מטבח? למה יש בכלל עובדי מטבח ואין קייטרינג אזרחי? למה לכל הרוחות יש תפקידים מונפצים כמו מתקני מאווררים וכבאים בחי"א? מה זה החרא הזה ספר צבאי? ולמה האפסנאים מסיימים עבודה ב14:30?

-יש מחסור ב-... חייל! אתה בצבא, בצבא לא שואלים שאלות!

 

חלאס להשתמט, זונות!

נכתב על ידי , 15/3/2009 21:05   בקטגוריות משטרה צבאית, צבא, חר"פ, קומיקס, השתמטות, משתמטים  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מעלילות השוטר הדרומי: כן יש לי לב... הוא פשוט...


"מתן, אתה, אין לך לב.".

"יש לי לב! הוא פשוט עטוף בקרח... זה הכל."

 

קצת זנחתי את המקום, כי תמיד יש לי כל-כל הרבה מה לכתוב ואף פעם אין לי וכח להתחיל.

והכל מתחיל ונגמר במרמורים.

ופה ושם יש צחוקים... צחוקים מטורפים...

 

 

 

"טוב סרגיי, אתה גנבת ואני עוצר אותך!".

"לא! אתה לא יכול לעשות לי את זה!".

הרוסי התחיל לבכות לי בפנים.

"יש לי ילדים!".

"אז למה אתה בוכה? חשבתי שילדים זה שמחה.".

"יש לי אישה! אתה לא יכול לעצור אותי!" הרוסי בכה כמו ילד.

"מה אתה בוכה יא זבל! לי אין חברה מכתה ט' ואתה בוכה כי יש לך אישה!?".

"אתה לא מבין-".

"סרגיי!".

"אני צריך לעבוד מחר-".

"סרגיי!".

"מי יביא אוכל הביתה?".

"סרגיי!".

"מי יפרנס אותם?".

"סרגיי! האדום והכחול שעל השרוך שלי עדיין לא התערבבו... אני שוטר צבאי לא מש"קית ת"ש."

 

נתחיל מהזונה שהכרתי לפני שבועיים... היתה לנו זרימה טובה באותו לילה, ואז היא התחילה לסנן... ובאמצע השבוע ביטלו לי את השלב השלישי של המיונים לקצונה... המב"ס אמר שאם אני יוצא אז רק באוגוסט, אין סיכו שבמאי. איך אני אמור להיות קצין חקירות אם אין לי נסיון. הסברתי לו שאני לא רוצה להיות קצין חקירות.

אז אנחנו צריכים לנצל ממך את המקסימום.

כל-כך רציתי להגיע לתפקיד הזה ועכשיו גיליתי כמה שהוא לא מתאים לי.

לא מתאים לי לשבת ולדבר עם המיץ של הזבל של הצבא בגובה העיניים בשביל שיודו לי בשטויות שלהם. אין לי כוח לשאול אותם שאלות מיותרות כמו מה הולך בבית... כמו שאמרתי אני שוטר צבאי, לא משק"ית ת"ש.

אני רואה חברים שלי, מד"כים, מלווים ושוטרים רגילים, ואני חושב לעצמי: התפקידים האלה הרבה יותר מתאימים לי פשוט צועקים על אנשים, מחלקים דו"חות ולא דופקים חשבון לאף-אחד, פשוט עומדים ומביעים נוכחות. אתה לא צריך למרוח למישהו את הצורה 10 שעות בחדר קטן.

 

כמובן שיש דברים מצחיקים ונחמדים... אפילו ביקורים בחברון ונחמנים דפוקים שרוקדים על הגג... ואתה מקווה לקבל אישור לנסות לשחק עליהם קליעהל מטרה עם הרובה.

 

...: חר"פ שלום.

שלום הגעתי לחר"פ?... אני רוצה להזמין פיצה...

עם הרבה ג'-ים

נכתב על ידי , 13/3/2009 11:52   בקטגוריות צבא, ת"ש, משטרה צבאית חוקרת, קומיקס, מצ"ח  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מסעות השוטר הדרומי: סופגניות פטיסיה


סיימתי את הבלאדי קורס.

יצאתי לפאקינג רגילה, שיומיים ממנה נגנבו לי על "רענון נהיגה"- כדאי לך שחוסך לך המון זמן בעתיד, באזרחות.

היו לי יומיים שבהם הרגשתי לראשונה, וכנראה גם לאחרונה בחיי מה זה יומיות.

את שניהם ניצלתי בלשבת בעזריאלי כמו ג'ובניק אמיתי, מה שכנראה לא ייצא לי לעשות יותר בקרוב... אני הולך לשרת בדרום.

 

תל-אביב, זה פאקינג מקום מוזר. וכר אמרתי את זה הרבה פעמים, אבל כל פעם שאני עובר שם אני מגלה שהוא מוזר ופלצני אפילו יותר מבפעם הקודמת.

 

אני שוטר צבאי מהדרום מטייל האיזור הצפוני הזה ומתחיל להרגיש רעב.

עוצר שם בדוכן של רולדין, רואה סופגניות מגרות עם ציפוי שוקולד ופצפוצים.

ישר שלפתי את הארנק, ניגשתי על המוכר ושאלתי "מה יש בתוך זאת?" והצבעתי על הסופגניה עם הציפוי שוקולד והוסיכות שוקולד שעליה.

...

 

 

לאחר מכן אני ממשיך להסתובב לי בקניון בחיפוש אחר השירותים...

 

 

 

היום השני היה רגוע יותר.

ישבתי והשתמשתי בשובר ארוחה חינם במקדונלדס שקיבלתי- מתי עוד ייצא לי להשתמש בו?

שולחן לידי ישבה חיילת. לא ראיתי מה היתה היחידה שלה כי השיער שלה היה מפוזר והסתיר אותו, היא נעלה נעלי אולסטאר עם גרביים עם פסים ורודים.

לא פניתי אליה בכלל, פשוט ראיתי שהיא קלטה את המבט שלי והתחילה לשבת באי-נוחות, עוברת לישיבה מזרחית על הכסא כדי שלא אראה את הנעליים שלה.

עדיין לא פניתי אליה-אכלתי, וגם היא אכלה, לא רציתי להפריע לה או לעצמי.

אם היא תסיים לאכול לפני שיהיה לה לבריאות ושתלך מכאן כמה שיותר מהר, אם אני מסיים קודם...

כמובן שאני סיימתי קודם, כי מה לעשות בנות זה דבר איטי, חיכיתי שהיא תסיים את שלה ואיך שהיא קמה היא חייגה אל מישהו. לא הפרעתי בשיחה, אולי בכל זאת אוותר.

לא ענו לי-היא נתקה.

"סליחה, אתה מהקריה?".

"כן.".

"את באה לפה הרבה?"

"ככה-ככה..."

"והנעליים זה מפה?".

"אמממ..." בקטע הזה היא הססה קצת. "לא.".

"זה מהבקו"ם?".

היא לא ענתה... היא פשוט היתה בשוק.

"תזהרי פעם הבאה.".

"כן. בטח, אני לא היתי בבסיס היום, היתי בתל-השומר, בגלל זה אני ככה, לעולם לא היתי נכנסת לקרייה ככה.".

לא הבנתי את התירוץ המטומטם, אבל שיהיה. גם לא באמת התכוונתי לכתוב את הפרטים שלה, כי אין לי פנקסי דוחות ובכלל לא היה עלי נייר, וזה גם לא התקפיד שלי.

 

לעזאזל! כוח זה דבר משחיט. אבל זה פועל גם לטובה, הצלחתי להכניס חבר שלי (בן 18) למועדון של בני 19+/חיילים ככה לפני שבועיים.

 

(פשוט לדבר בקול ליד המאבטח) "אתה שם לב שהיא עוד לא התגייסה והיא לא בת 19 ואותה הכניסו ואותך לא. זה עילה לתביעה על רקע מיני, ואני שוטר צבאי, היתי במספיק משפטים ואני מכיר מספיק עורכי דין שיזיינו את המקום הזה, ובכלל אם כשהשופט יידע שמעשנים פה, המקום הזה שרוף.".

 

המאבטח הגיב ב: טוב כנס.

 

לסיכום: עברנו נהיגה מונעת (רענון נהיגה), נתקלנו באיזה פרענק פלצני שמוכר לי קללות, בבחור שמדבר על עצמו בלשון נקבה (או בחורה על טטסטורון כבד) ועוד כל מיני.

 

אז זכרו ילדים (חיילים): אתם לא יודעים מי מאתנו מסתובב עם פנקס דוחות ומצב רוח רע, אז פשוט אל תעשו שטויות.

נכתב על ידי , 16/12/2008 14:49   בקטגוריות משטרה צבאית, קומיקס, תל אביב, תל-אביב, ת"א  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפורי מתן: התספורת חלק ב'


אחרי התירוץ המפגר של הספר: "כשזה יתייבש שיהיה נורמאלי".

חזרתי הביתה ושטפתי את שיערי כדי לייבש אותו כמו שצריך בשביל לראות מה יצא...

 

 



 

וכך מצאתי את עצמי, צפוחדף מבוהל וחסר שיער כמו פודל שעבר קרינה גרעינית... רגע, באמת עברתי קרינה גרעינית... אני סובל מחיבוטי קרב אחרי הדבר הזה, למרות שכולם, בעיקר הבנות אמרו שזה הרבה יותר יפה... "למרות שלא הית צריך" עוד 10 תגובות כאלה מבנות, ואני עושה משהו לא צפוי...

 

וגם ככה אני מתגייס עוד שלוש וחצי חודשים, אז מה זה משנה...

נכתב על ידי , 23/4/2008 17:32   בקטגוריות תספורת, קומיקס  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפורי מתן: התספורת חלק א'


זו היתה אחת מטעויות חיי.

אבל עשיתי את זה... אי-שפיות זמני... יום רביעי הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי "צריך לקצר...".

לקצר

לקצר

לקצר

 

בקיצור: הקומיקס.

 

 

 

 

רוצים לדעת מה קרה לרעמת התלתלים היפה של מתן?

 

חכו לפרק הבא ב"סיפורי מתן"

נכתב על ידי , 21/4/2008 20:36   בקטגוריות ספר, תספורת, קומיקס  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)