"הם מכניסים דמעות גותיות לתוך המבחנה" הסביר ארנון צוקרמן החננה.
"לאק שחור, איפור שחור לעיניים, קצוות שרופים, תמציט ביסקסואליות, חוברת של שירה דכאונית ודיסקים עם אוסף של מוסיקה גרועה, בנוסף למוסיקה שהם משמיעים לחומר.".
"ועל כל זה עלית באמצעות ניתוח המרכיבים?" שאל מתיאש המבולבל.
"בשביל זה יש מחשב.".
"ויקיפדיה?" שאל פטרו.
"בכל אופן אלו הם המרכיבים ליצירת ה-MCR או בשמו הפחות נפוץ שיקוי האימותרפיה.".
"ואיך זה נוגע אלינו?" שאל יאנק.
"אם נוכל להפוך את המרכיבים, נצליח ליצור נוגדן.".
"איך אפשר להפוך לאק שחור ואיפור שחור לעיניים?" שאל אנדריי.
"צריך מצוא דברים טובים, דברים גבריים ודברים שמחים.".
"חוברת קומיקס של מארבל." אמר אנדריי.
"כן, זה יכול לעבוד.".
"דיסק של מוסיקה קלאסית." אמר מתיאש.
"יש לך?".
"לא כאן.".
"מה עוד גברי?" שאל צורקמן.
"מחשבון גראפי?" שאל יאנק.
"זה גברי, אבל לא מספיק.".
"אולי אקדח." הציע אנדריי.
"תביא!".
"אין לי.".
"ספר תרגילים בפיסיקה," התיע מתיאש.
"GPS." היתה הצעתו של פטרו.
"רגל כרושה!" אמר פתאום יאנק.
"מה?!" נבהלו כולם.
"צריך להיות ממש גבר בשביל להצליח לאכול את זה.".
"בסדר יאנק," הסכים צוקרמן בציניות. "לך הביתה ותביא לנו רגל כרושה.".
"מאיפה הוא מביא את הדברים האלה תמיד?" שאל ארנון כשיאנק יצא.
"לך תדע," אמר אנדריי. "הוא שותה קריסטל מנטה.".
"טוב מצאנו פתרון לאיפור השחור, שזה יהיה חוברת קומיקס של מרבל. ותחליף לביסקסואליות יכול להיות לפי דעתי ספר פיסיקה כמו שמתיאש אמר. עכשיו רק צריך תחליף למוסיקה גרועה.".
"אלביס!" זרק אנדריי.
"מוצרט!" נגד אותו מתיאש.
"יש לכם כאן את הדסיקים?".
"יש לי כאן כמה דסיקים." אמר פטרו והוציא קייס מהתיק.
"אוסף גוספל ו- Hayseed Dixie?" שאל החננה שלא הבין מה זה.
"הייסיד זה בלוגראס, משהו שאפשר לעשות עם כינור, וגוספל: יש שם להקות כמו האחים סטאטלר או שירים של The Kandells ועוד כל מיני דברים שמחים.".
"חסר לנו רק תחליף לחוברת שירה דכאונית, שזה מן הסתם יהיה ספרון בדיחות.".
"ומה עם הקצוות השרופים?" שאל אנדריי.
"אני עוד חושב על זה. בינתיים לכו תראו מה נסגר אם החוסים של פטרו.".
הארבעה יצאו מהמרתף.
הלכו לכיוון המרתף של פטרו.
פטרו דפק את הסיסמא שלו ושל פיס.
אף-אחד לא ענה בצד השני.
"הוא עוד פעם מסטול!" אמר פטרו שהתחיל להתעצבן. "פיזדה-מאטה!" הוא צעק על הדלת.
"אין לך את המפתח של המקום הזה?" שאל מתיאש.
"יש לי אבל הבריח.".
"פיס! פיסדה!" התחיל לצעוק פטרו על הדלת.
פטרו כבר התחיל להתייאש.
"יש לי פה חומר טוב... מסיני.".
כעבור דקה נשמע בריח הדלת זז והדלת נפתחה.
פיס עמד מנגד, ריח מסריח שוב יצא מהבית ועיניו אדומות שוב.
"אה, זה אתה פטרו. חשבתי שזה משטרה.".
"בגלל זה הוא פותח לסוחרי שמים מסיני." לחש אנדריי למתיאש. "שלומפ!".
"איפה כולם?" צעק פטרו כאשר נכנס פנימה.
"איפה מי?".
"כולם!" צעק פטרו.
"איפה סטאס, לאה, הזונה? איפה הם?".
"לא יפה לקרוא לה 'זונה' יש לה שם.".
"לא אכפת לי! לאן הם הלכו?".
"הלכו עם תמרה."
"מי זו תמרה?!" צעק עליו פטרו.
"לא תמרה, תמר, הסיומת היתה בטעות.".
"אני מניח שלא נוציא שום דבר מהסטלן הזה. בואו!".
פטרו יצא מהר מהמרתף.
"למה כל-כך לחוץ לנו למצוא אותם?" שאל אנדריי.
"אני מפסיד עליהם כסף. ואנחנו עדיין לא בטוחים מה ההשפעות של הכימיקל, ואנחנו צריכים לנסות עליהם את הנוגדן. כרגע יש לנו שלושה שפני נסיונות רצים חופשיים. אנדריי, אתה מבין בזונות-".
"אמא'שך!".
"סתם, אני צוחק. אתה מבין באימואים, לך למקום שבו הם נמצאים הרבה ותבדוק אם שלושתם שם, מתיאש אתה תלך לספר את זה לארנון.".
"מי מינה אותך למנהיג?".
"לך כבר!" אני אמצא את יאנק ואז נלך לחפש... איפשהו".
פטרו פשוט רץ לכיוון ביתו עד בנתקלה רגלו בדבר אשר ממנו לא יכל להוציא אותה.
"שיט! מדוזת יבשה!" הוא התחיל לצעוק כאשר רפש אפור-שקוף נצד לכף רגלו.
לא רחוק מהחומר היה מגש זרוק
"זו לא מדוזה." עצר לרגע פטרו.
"זו רגל - רגל כרושה!" והתחיל לנער את החומר מהנעל שלו לפני שגם רגלו תיהיה כרושה.
"אם זה פה, אז איפה יאנק?".
לפתע הכל נעשה שחור, יאנק הרגיש את עצמו נזרק לרכב ושמע את רעש המנוע הנוסע...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
