"מצאתם אותם?" שאל צוקרמן כאשר הסתכל במבחנות שלו מבלי לגרוע מהן עין.
"מצאני שפן נסיונות אחד." הסביר אנדריי. "והוא התאבד.".
"עכשיו גם פטרו ויאנק נעלמו." אמר מתיאש.
"נעלמו?" שאל ארנון באדישות. "מה זאת אומרת 'נעלמו'?".
"מצאנו רק שאריות של רגל כרושה ליד הבית של יאנק." הסביר הצ'כי.
החננה עזב לרגע את המבחנות.
"יכול להיות שערסים מעורבים בזה?".
"יתכן." השיב ההונגרי. "אבל יש לי תחושה שמשהו אפל וחזק הרבה יותר מעורב.".
"ה'כוח' מגלה לך?" שאל אנדריי.
"תשתוק!... וכן... בערך... זה משהו שמערב בתוכו אופל וכוח, אלו לא אימואים, אימואים שבריריים ופתטיים, אלה יכולים להיות רק...".
פטרו יכל לראות את חייו חולפים לפניו, הוא ראה כבר את האור, היה זה בעצם אורות הרכב פיק-אפ-טראק שעצר סנטימטרים לפני שהתנג בו וביאנק.
"היי השתגעתם?" צעקה ילדה שהוציאה את ראשה דרך חלון הנהג.
מרחוק היא יכלה לראות את קבוצת האימואים.
"אוי ראחאת! תעלו!".
םטרו גרר את יאנק למושב האחורי ואז על אל הקידמי.
הילדה לחצה על דבשת הגז ויצאה כמה שיותר מהר מהרחוב.
שיערה היו בלונדיני וקלוע לשתי צמות, עיניה חומות עליה ג'ינס ארוך ומשופשף וחולצה משובצת הידועה באשדוד כ'חולצה רומנית'.
"Verbeste Romaneste?" שאל פטרו.
"Da." הסיבה לו הילדה.
"מה השם?".
"קלרה, קלרה מולדובן. אתם?".
"אני פטרו אנסקו וזה...".
פטרו הציץ לאחור לראות מה מצבו של יאנק שמסתכל בדכאון דרך החלון.
"יאנק בוקובסקי.".
קלרה הסתכלה על פניו של יאנק דרך המראה.
"הוא נראה קצת...".
"אימו?" שאל פטרו. "כן, הוא הפך לאחד.".
"כל-כך מהר? איזה ילד צומי.".
"לא, הוא שתה את הכימיקל.".
"כימיקל?".
"ניסיתי לנגן קצת מוסיקה אבל הכינור שלי לא מכוון אני חייב להאט את התהליך.".
"איזה תהליך? איזה כימיקל?".
"מיי כימיקל רומאנס." זה הוזרם למקורות של אשדוד, גם יבנה ושתולים. כל מי ששתה נהפך בתהליך איטי לאימו.".
"איך זה שאני לא הפכתי לאימואית?".
"כי לכימיקל, אין השפעה על רומנים... אנחנו בגן יבנה?".
"כן... מאיפה אתם?".
"אשדוד. נחטפנו על ידי שני אימואים.".
"פחחח. מה?".
"זה לא מצחיק, תראי מה הם עשו ליאנק! שימי קצת מוסיקה לפני שהוא ירצה פאנק.".
קלרה לחצה על כפתור במערכת ומוסיקת גיטרה חשמלית ובנג'ו התחילו להתנגן.
"הלכתי לאיבוד, תתחיל שוב. לאט".
"חומר מדכא בשם MCR הוזרם לתוך המקורות של גן יבנה, שתולים ואשדוד. אם שמת לב מספר האימואים עלה.
"אני ועוש 4 חברים שלי התחלנו לערוך ניסוים במטרה למצוא נוגדן-".
"ששש! זה הפזמון." השתיקה אותו קלרה בזמן שהעבירה הילוך. "Hilbilly Deluxe slick Pick-Up-Tracks..."
ואז יאנק ואני נחטפנו על ידי אחת משפני הנסיונות שלנו שהפכה אותו לאימו, אני אנקום בה על זה... בה וביצור הבודגני הנקרא 'פיס'."
'פיס'?" צחקה קלרה כאשר לקחה את הפנייה שמאלה ביציאה מגן-יבנה לכיוון אשדוד. "'פיס' כמו שתן?".
"אני אהרוג אותו. פנייה הבאה את לוקחת שמאלה.".
קלרה חלפה על פני תחנת הדלק ופנתה.
"שמאלה, לא ימינה!".
"אוי, סליחה, נפנה בפנייה הבאה שמאלה ואז אחריה... אתה ממהר לאנשהו?" שאלה פתאום.
"למה?".
"אני קצת רעבה...".
קלרה פנתה שמאלה שד' משה סנה.
"תנסי לקחת פה ימינה, זכור לי שיש כאן אוכל בזול... איזה רחוב אנחנו עכשיו?".
"'רבי יוחנן בן זכאי'".
"מצוין, קחי שמאלה, תעצרי בצד, צריכה להיות שם מכולת.".
קלרה עקבה אחר הוראותיו של פטרו.
היא כיבתה את המנוע והוציאה את המפתחות.
"זה לא שאני חושדת בך, אני שפוט לא מכירה אותך מספיק." היא הסבירה וירדה מהאוטו.
פטרו בינתיים פנה אל חברו המדוכדך.
"אל תדאג יאנק, אתה תצא מזה.".
קלרה הלכה מכיוון האוטו לסופר כשהיא מנסה להתעלם מעשרות הדוסים שנועצים בה עיניים זוהמות.
"אני לא בבני-ברק, אנ מקווה." היא מלמלה לעצמה.
היא הגיעה אל דלתות הסופר ורק אז שמה לב כי הוא נעול.
"אוי! איך שכחתי. יום שבת היום.".
היא הסתובבה על מקומה והתכוונה לחזור אל הרכב.
מספר הדוסים רק גדל.
הם נעצו בה עיניים והחלו להתקדם.
בידיהם אבנים ומקלות.
קלרה היתה צריכה רק דבר אחד - לרוץ.
קלרה ניסתה לעבור בינהם.
דוס קטן עם מקל בידיו הכה ברגלה והפיל אותה.
מלמטה יכלה לראות את הדוסים הסוגרים עליה.
צופר חזק נשמע.
הדוסים הפנו מבטם אל הפיק-אפ-טראק שחנה בסמוך.
קלרה ניצלה את חוסר התשומת לב וברחה משם.
היא עקפה את הרכב ונכנסה אליו.
"רובע ז'." אמר פטרו באדישות. "- דויסלנד. בואי נצא מכאן, מהר.".
הדוסים החלו בינתיים לסגור על הרכב.
"מחללי שבת!" נקרא באוויר מספר פעמים.
קלרה הכניסה את ידה לכיסה.
"המפתחות!" היא אמרה כאשר לא מצאה אותם באף אחד מכיסיה.
הדוסים הקיפו את האוטו, מנסים לפרוץ אותו. מנענעים אותו.
"אנחנו קצת בברוך." אמר קלרה, שומרת על קור רוח.
"בד"כ אנחנו שולחים את יאנק לבצע את משימות ההתאבדות.".
"מה הם חושבים שהם עושים?" אמר יאנק בדכדוך. "משרתים האל שלהם, שרק מביא צער לעולם.".
פטרו הסתובב לכיוון המושב האחורי וסטר ליאנק.
"אני רק רוצה למות." הוא אמר.
"אז צא!" אמר פטרו, "תן להם להרוג אותך, ותשמש לנו פתיון.".
"אבל הם יהרגו אותי.".
"זה מה שאתה רוצה, לא?".
יאנק שתק.
שיר היום - Hillbilly Deluxe
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
