לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: `. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

Nerd Wars- Episode IV: A New Joke


Long, long ago. In a far, far away city...

 

NERD

WARS

Episode IV

A New Joke

The emos are getting doubled.

An advanced version of the common Emo-Poser is exist- sadder, much more pathetic and deadly- the Emotinal Hardcore.

Arnon Zukerman, the nerd is still working in his laboratory in order to find an antidote to the emo-plague.

Patru Anescu, the Romanian Vuzvuz and Janek Bokuvsky, the Polish Vuzvuz were kidnapped by two Emotional Hardcores to the nearby moon  Errr... town Gan-Yavne.

A group of several emo-kids were chasing the two Yiddish-kites, while a group of few Arses attacked them from the other side.

Meanwhile, Matiash the Hungarian and Andre the Czech were looking for the junky-kids who drank the MCR to bring them back to Zukerman's lab.

Matiash and Andre are not aware to the fact that their friend Janek bacem an emo-kid... Now Janek's and Patru's life are about to be ended by a pick-up-track...

נכתב על ידי , 10/12/2007 21:20   בקטגוריות emo, anti emo alliance, anti emo, אימו, אשכנזים, ג'אנקי בויס, ג'אנקי גירלס, ווזווז, חננה, חננות, יידיש, מושב, ערס, ערסים, צ'כי, רומני, פולני, הונגרי, גן יבנה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נקמת ההארדקור -חלק 4: כימיקאל רומאנס


"הם מכניסים דמעות גותיות לתוך המבחנה" הסביר ארנון צוקרמן החננה.

"לאק שחור, איפור שחור לעיניים, קצוות שרופים, תמציט ביסקסואליות, חוברת של שירה דכאונית ודיסקים עם אוסף של מוסיקה גרועה, בנוסף למוסיקה שהם משמיעים לחומר.".

"ועל כל זה עלית באמצעות ניתוח המרכיבים?" שאל מתיאש המבולבל.

"בשביל זה יש מחשב.".

"ויקיפדיה?" שאל פטרו.

"בכל אופן אלו הם המרכיבים ליצירת ה-MCR או בשמו הפחות נפוץ שיקוי האימותרפיה.".

"ואיך זה נוגע אלינו?" שאל יאנק.

"אם נוכל להפוך את המרכיבים, נצליח ליצור נוגדן.".

"איך אפשר להפוך לאק שחור ואיפור שחור לעיניים?" שאל אנדריי.

"צריך מצוא דברים טובים, דברים גבריים ודברים שמחים.".

"חוברת קומיקס של מארבל." אמר אנדריי.

"כן, זה יכול לעבוד.".

"דיסק של מוסיקה קלאסית." אמר מתיאש.

"יש לך?".

"לא כאן.".

"מה עוד גברי?" שאל צורקמן.

"מחשבון גראפי?" שאל יאנק.

"זה גברי, אבל לא מספיק.".

"אולי אקדח." הציע אנדריי.

"תביא!".

"אין לי.".

"ספר תרגילים בפיסיקה," התיע מתיאש.

"GPS." היתה הצעתו של פטרו.

"רגל כרושה!" אמר פתאום יאנק.

"מה?!" נבהלו כולם.

"צריך להיות ממש גבר בשביל להצליח לאכול את זה.".

"בסדר יאנק," הסכים צוקרמן בציניות. "לך הביתה ותביא לנו רגל כרושה.".

"מאיפה הוא מביא את הדברים האלה תמיד?" שאל ארנון כשיאנק יצא.

"לך תדע," אמר אנדריי. "הוא שותה קריסטל מנטה.".

"טוב מצאנו פתרון לאיפור השחור, שזה יהיה חוברת קומיקס של מרבל. ותחליף לביסקסואליות יכול להיות לפי דעתי ספר פיסיקה כמו שמתיאש אמר. עכשיו רק צריך תחליף למוסיקה גרועה.".

"אלביס!" זרק אנדריי.

"מוצרט!" נגד אותו מתיאש.

"יש לכם כאן את הדסיקים?".

"יש לי כאן כמה דסיקים." אמר פטרו והוציא קייס מהתיק.

"אוסף גוספל ו- Hayseed Dixie?" שאל החננה שלא הבין מה זה.

"הייסיד זה בלוגראס, משהו שאפשר לעשות עם כינור, וגוספל: יש שם להקות כמו האחים סטאטלר או שירים של The Kandells ועוד כל מיני דברים שמחים.".

"חסר לנו רק תחליף לחוברת שירה דכאונית, שזה מן הסתם יהיה ספרון בדיחות.".

"ומה עם הקצוות השרופים?" שאל אנדריי.

"אני עוד חושב על זה. בינתיים לכו תראו מה נסגר אם החוסים של פטרו.".

 

הארבעה יצאו מהמרתף.

הלכו לכיוון המרתף של פטרו.

פטרו דפק את הסיסמא שלו ושל פיס.

אף-אחד לא ענה בצד השני.

"הוא עוד פעם מסטול!" אמר פטרו שהתחיל להתעצבן. "פיזדה-מאטה!" הוא צעק על הדלת.

"אין לך את המפתח של המקום הזה?" שאל מתיאש.

"יש לי אבל הבריח.".

"פיס! פיסדה!" התחיל לצעוק פטרו על הדלת.

פטרו כבר התחיל להתייאש.

"יש לי פה חומר טוב... מסיני.".

כעבור דקה נשמע בריח הדלת זז והדלת נפתחה.

פיס עמד מנגד, ריח מסריח שוב יצא מהבית ועיניו אדומות שוב.

"אה, זה אתה פטרו. חשבתי שזה משטרה.".

"בגלל זה הוא פותח לסוחרי שמים מסיני." לחש אנדריי למתיאש. "שלומפ!".

"איפה כולם?" צעק פטרו כאשר נכנס פנימה.

"איפה מי?".

"כולם!" צעק פטרו.

"איפה סטאס, לאה, הזונה? איפה הם?".

"לא יפה לקרוא לה 'זונה' יש לה שם.".

"לא אכפת לי! לאן הם הלכו?".

"הלכו עם תמרה."

"מי זו תמרה?!" צעק עליו פטרו.

"לא תמרה, תמר, הסיומת היתה בטעות.".

"אני מניח שלא נוציא שום דבר מהסטלן הזה. בואו!".

פטרו יצא מהר מהמרתף.

"למה כל-כך לחוץ לנו למצוא אותם?" שאל אנדריי.

"אני מפסיד עליהם כסף. ואנחנו עדיין לא בטוחים מה ההשפעות של הכימיקל, ואנחנו צריכים לנסות עליהם את הנוגדן. כרגע יש לנו שלושה שפני נסיונות רצים חופשיים. אנדריי, אתה מבין בזונות-".

"אמא'שך!".

"סתם, אני צוחק. אתה מבין באימואים, לך למקום שבו הם נמצאים הרבה ותבדוק אם שלושתם שם, מתיאש אתה תלך לספר את זה לארנון.".

"מי מינה אותך למנהיג?".

"לך כבר!" אני אמצא את יאנק ואז נלך לחפש... איפשהו".

פטרו פשוט רץ לכיוון ביתו עד בנתקלה רגלו בדבר אשר ממנו לא יכל להוציא אותה.

"שיט! מדוזת יבשה!" הוא התחיל לצעוק כאשר רפש אפור-שקוף נצד לכף רגלו.

לא רחוק מהחומר היה מגש זרוק

"זו לא מדוזה." עצר לרגע פטרו.

"זו רגל - רגל כרושה!" והתחיל לנער את החומר מהנעל שלו לפני שגם רגלו תיהיה כרושה.

"אם זה פה, אז איפה יאנק?".

לפתע הכל נעשה שחור, יאנק הרגיש את עצמו נזרק לרכב ושמע את רעש המנוע הנוסע...

 

 

נכתב על ידי , 3/12/2007 12:06   בקטגוריות anti emo, anti emo alliance, bluegrass, country, emo, elvis presley, gospel, אימו, אלביס פרסלי, בלוגראס, ג'אנקי גירלס, ג'אנקי בויס, הומור, הונגרי, היפים, ווזווז, חננה, יידיש, כימיה, מוזיקה, מוסיקה, סמים, פאנק, פולני, צ'כי, קאנטרי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מלחמת החננות: פרק 3- חלק 3: הוצא מכיוון


אנו ממשיכים עם סיפורו של פטרו אנסקו, הווזווז הרומני.

בפרק הקודם ראינו את המקלט בו חיים ילדים עזובים תחת חסותו של פטרו.

 

"יש חדש זאכרמן?" שאל פטרו כאשר נכנס לתוך מקלט בביתו של חבר.

"זה צוקרמן,".

"זה יותר מסובך משחשבתי." הסביר החננה כאשר בחן את המבחנה ולא שלח מבט אל פטרו.

"ובכן?".

צוקרמן הכניס קיסם אזניים לתוך המבחנה והוציא אותו.

"קח תריח," הוא אמר לפטרו והושיט לו את הקיסם.

פטרו הריח את הקיסם ולא הבין לאן החננה מנסה לכוון אותו.

"סיליקון," הסביר החננה. "אותו סיליקון שממנו מכינים דיסקים להקלטה.".

"מה אתה רוצה להגיד בזה?".

"מעורבת בזה יותר מסתם כימיה, הם משמיעים את הדיסק במכשיר כלשהו ואז מעבירים דרכו את הכימיקל.".

"אז בוא נעשה את זה.".

"צריך בשביל את הלייזר המסוים שקורא דיסקים, ואני לא הולך להקריב את המחשב שלי... ומה מה שאתה היית צריך לחקור בשביל מתיאש.".

"אני עובד על זה.".

 

"אני מקווה שאתה מתקדם יפה, פטרו." אמר לו מתיאש כאשר הלכו הוא, פטרו, אנדריי ויאנק לעבר המרתף בו שומר פטרו על החוסים.

פטרו הקיש מספר פעמים על הדלת, זו היתה ססימתם של פטרו ופיס.

תשובה מהצד השני לא היתה רעש רעש שהדהד.

פטרו הקיש בשנית.

"פיס?" שאל פטרו שהחל להילחץ.

"פיס!".

"הכנסת לפה מישהו שקורא לעצמו 'פיס'?" שאל מתיאש, "כמה פתטי.".

הדלת נפתחה, פיס בעל הראסטות החומות עמד בכניסה ופניו מעוותות בגועל.

ריח נוראי מלווה במעט עשן יצא מהמרתף.

"טוב שבאת! פטרו," הוא התנפל עליו.

"אמרנו בלי חיבוקים!".

"שוב עישנת את הדבר הזה?" שאל פטרו שריח הגיע לנחיריו.

"תפסיק את זה! זה נוראי.".

קולות יצאו מהרומקלים המחוברים לדיסקמן בו התנגן הדיסק של כימיקל רומאנס.

"תפסיק את זה!" הפציר בו פיס.

"זה נורא!" אמר יאנק שעמד מאחורה.

"חברים חדשים?" שאל פיס.

"לא עכשיו!" אמר פטרו להיפי ונכנס לתוך המרתף המסריח.

הוא ניגש אל הדיסקמן ולחץ על כפתור העצירה.

"למה הפסקת פטרו?" שאל סטאס "ממש אהבנו את זה!".

"כן, זה היה מעולה. תודה פטרו." אמר לאה כאשר דמעות בעיניה.

"אני רואה שממש נהנתם." אמר פטרו שניסה לנשום כמה שפחות כדי לא להריח את האוויר.

הוא יכל לראות שסטאס ולאה נראו מדוכדכים ומדוכאים יותר מהפעם הקודמת בה הוא ראה אותם.

"חברים חדשים?" שאל סטאס.

"לא" השיב פטרו.

הוא יכל לראות שהבקבוק אשר נתן להם לא היה שם.

"שתיתם הכל?" שאל פטרו.

"כן." השיבה לו הילדה החדשה שישבה על הספה ונראתה בדיוק כמו שנראתה לפני-כן.

"מתיאש," אמר פטרו. "שים לב לזה.".

פטרו הוציא את הכינור שאותו דאג להביא מביתו והחל לסובב את השיניים המכוונות את המיתרים ללא כל מטרה.

"אתה מוציא אותו מכיוון?" שאל אנדריי "למה?".

פטרו הרים את הקשת שלו והחל לנגן בצורה אקראית על הכינור.

הרעש הצורם גרם לכולם לצעוק עליו שישתיק את זה.

"אני לא מבין את זה.".

"לא מבין מה?" אל מתיאש.

"הכימיקל, זה אמור לגרום להם לאהוב זבל?".

"איזה כימיקל?" שאל פיס בצורה אדישה.

"כימיקל... 'כימיקל רומאנס'.".

"למה באמת הבאת את הזבל הזה?".

"חשבתי שזה טוב.".

לאה וסטאס הפעילו את הדיסקמן שוב.

"לא, אני מצטער.". אמר פטרו. "אני אצטרך לקחת אותו חזרה.".

"את הדיסק?" נבהלו לאה וסטאס.

"לא, את הדיסקמן.".

"לא!" בכה סטאס שהיה קשוח עד לפני כמה ימים. "אתה לא יכול לעשות את זה.".

"זה שלי." אמר פטרו. "מצטער.".

פטרו הפסיק את הרעשים לפני שהיה מאוחר והכניס את הדיסקמן לתיקו.

"פטרו," לחש לו יאנק. "דאס מקום איז פארשטונקען.".

"טוב, ביי.".

הרביעייה יצאה מהמרתף.

"מי זו הילדה?" שאל אנדריי שהסתקרן.

"סתם, זונה." אמר פטרו.

"קורבע!" צעק יאנק. "אוי ויי זמיר.".

"היא מפרנסת אותי יפה." הסביר פטרו.

"גיטע, פימפ." אמר מתיאש.

"אתם לא מבינים," אמר פטרו "הרעש הזה מהדיסק, הלהקה הזאת שנקראת כימיקל רומאנס. הם מתפרנסים מלחרבן, כמו 'היהודים' או אביב גפן. פשוט מפליצים לתוך המיקרופון ועושים בוכטות. אבל להם יש דרך אחרת. בעוד אביב גפן והיהודים פשוט תופסים אנשים עם טעם רע במוסיקה, הם פשוט משנים לך את הטעם לפי צרכיהם. זה גאוני! נפיץ עוד בקבוקים של MCR ואז נקים להקת חרא משלנו, נעשה מליונים.".

"ואז מה?" שאל מתיאש שלא אהב את הרעיון בכלל. "תהפוך להיות מאותם אלה שאתה שונא.".

"שונא אותם, אוהב אותם. הם מתעשרים אני לא.".

"יש דרכים מתורבות יותר להתעשר." אמר יאנק.

"ואתה לא יכול לנגן מוסיקת פאנק עם כינור." הוסיף אנדריי.

"זה לא משנה כרגע." קטע מתיאש את כולם. "מה ארנון גילה?".

"צוקרמן," אמר פטרו "הוא חושב שהוא יודע איך מכינים את ה MCR, אולי הוא יצליח להכין נוגדן, או לחלופין חומר דומה. הוא צריך בשביל זה את הדיקסמן".

"אז בואו ניתן לו את זה כבר.".

וכך עשו הרביעייה את דרכם אל המרתף של ארנון צוקרמן החננה.

נכתב על ידי , 2/12/2007 16:31   בקטגוריות anti emo, anti emo alliance, emo, אימו, אשדוד, ג'אנקי בויס, ג'אנקי גירלס, הונגרי, ווזווז, חננה, חננות, יידיש, כימיה, מוזיקה, מוסיקה, פולנים, פולני, צ'כי, רומני, תורת הקבוצות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפורו הנוראי של פטרו אנסקו -חלק 2: ג'אנקי


אנו ממשיכים את סיפורו הנוראי של פטרו אנסקו

 

פטרו פשוט רץ, הכי מהר שיכול.

אימואים לא מסוכנים, כשהם לבד.

אבל כאשר עשרים כאלה רצים אחריך אחרי שגנבת להם סטוק של דיסקים ועליהם אוסף של צלילים מחורבנים שנקראים 'אימו-פאנק'.

באשדוד יש בתים.

לפעמים בין בית לבית יש שטח רבוע של חול... בגודל של בית.

לפעמים יש בית בבנייה- יענו שטח של חול שמיועד להיות בית.

לפעמים יש בית בהריסה - בית שמיועד להיות שטח של חול.

עד שהוא הופך להיות שטח חול הוא בעצם בית נטישות, או שאריות של בית נטוש ולרוב המרתף והקומה האחרונה זה החלק שנשאר, מקום טוב להחביא דברים. כמו זבל.

פטרו פנה מיד אל המקום הנטוש לפני שחבורת האימואים הספיקו לראות אותו נעלם משדה העין שלהם כבר היה בדרכו למטה.

שלוש דפיקות על הדלת המכוסה אבק וכלום לא קרה.

לא היתה תשובה מהצד השני.

"כוסעמק סיסמא!" הוא אמר בלי שישאלו דבר.

כעבור כמה דקות נפתחה הדלת, ילד עם ראסטות שחורות ובגדים קרועים עמד בצד השני.

"פטרו, הבאת?".

"כן, זה פה." השיב הרומני שהוציא כיכר לחם מתיקו.

הילד בעל הראסטות יכל לראות כי קצה הכיכר כבר נחתך ונאכל.

"היי! זו לא כיכר שלמה!".

"אתה עוד מתלונן, אתה יודע איזו מלחמה מתחוללת שם בחוץ, אתה יושע איזה מסוכן זה-".

"ללכת למכול לקנות כיכר לחם, בנס ניצלת, אני רואה.".

"היי זה לא פשוט כמו שזה נראה, המחירים עלו. והום אני גם לא לוקח ממך כסף.".

"מי אתה ומה עשית לפטרו אנסקו?" שאל הילד בעל הראסטות כאשר היה המום מדבריו של הילד שעשק אותו במשך שבועיים.

"תן לי להיכנס.".

פטרו נכנס למרתף עם מלא המזרונים והספות הישנות.

שקיות של חטיפים היו זרוקות שם.

שולחן עגול וישן עליו דיסקן שחובר לשני רמקולים קטנים היה בפינת המרתף.

שתי גיטרות נשענו על הקיר וקייס של סקסופון שכב לידם.

על שלושה מהמזרונים ישנו ילדים בעלי בגדים שחורים ומלוכלכים באבק לבן וחום.

אחד מהם פתח את עיניו, ילד, כבן 16 לפחות.

"לחם!" הוא צעק כאשר ראה את פטרו.

הילד קם מיד ורץ אל פטרו לחבק אותו.

"אה! אה! אה!" עצר אותו פטרו. "אני לא יודע כמה זמן לא התקלחת, עדיף שלא-".

"אני מצטער אבל לא הצלחתי לגייס כסף להיום.".

"לא הצלחת? או שביזבזת אותו על סמים?".

הנער הנהן בצער ונפל אחורנית לצורת ישיבה.

"אתה חייב להבין אני היתי זקוק לזה, לא יכו-".

"זה בסדר, רוח הנדיבות נפלה עלי היום.".

לפתע ראה פטרו דמות חדשה אותה לא ראה קודם ישנה על אחת הספות.

"היי, פיס!" קרא לילד עם הראסטות.

"מי זאת?" שאל פטרו.

"זאת- אממ.. תשמע:".

פטרו כבר שמע סיפורים מצערים על הילדים אותם כבר הביא 'פיס' הנה.

על סטאס שברח מהבית כאשר הוריו הכו אותו, יומיים אחרי שפיס הגיע הנה; על לאה שברחה מהבית הדתי בו גרה, נאנסה ברחוב והגיע לכאן כדי לבקש מקלט לפני שבוע; ועל מאיר שברח מהמשטרה לפני שעמד לדין בגין החזקת סמים לפני יומיים.

פטרו הסתכל בחשד על הילדה בעלת החולצה הצמודה, חצאית המיני והגרביונים שישנה על המיטה כאשר שמע את סיפורו של פיס.

"היא ברחה מהבית-".

"מה חדש?" קטע אותו פטרו.

"כשהיתה רק בת 14 ומאז נאלצה להתקיים מגופה. היא באה אלי היום בלילה לבקש מכסה מהקור.".

"אוי זה מאד עצוב." אמר פטרו. "מה אני אמור לעשות עם האינפורמציה?".

"רק רציתי שתדע.".

צליל הסטירה שנתן פטרו לפיס העיר את הישנים, ואלו שלא התעוררו קמו מצעקתו.

"מה היה החוק הראשון פיס? החוק הראשון!".

"כל מי שבא-".

"כל מי שבא חייב לקבל את אישורי בשביל להיכנס. מה החוק השני?!".

"לא מתקשרים אל פטרו אחרי 10 בלילה ועד 10 למחרת.".

"ומה קורה כשמחברים את שני החוקים?".

"כל מי שמגיע לפה בין 10 בלילה ל-10 בבוקר לא יכול להיכנס.".

"יפה מאד. אני מסכן את חיי ככה בשבילכם וזאת התודה שאתם נותנים לי.".

"מה אתה עשית בשבילינו?" שאל מאיר.

"אני מביא לכם לחם ומים, אני דאגתי להחליף את המנעול של המקום הזה כדי שרק לי יהיה המפתח.".

"מה כל הרעש?" שאלה הילדה שישנה על הספה כאשר התעוררה.

"את, זונה." פנה אליה פטרו. "כמה את לוקחת לשעה?".

"150.".

"כמה שעות עבדת אתמול?".

"4.".

"ארבע מאות שקל." אמר פטרו כאשר הושיט את ידו ופתח אותה. "נו!".

"למה שאשלם לך? מי אתה בכלל? מה שאתה זו גניבה. זה לא חוקי.".

"לפי הקופסא הזאת שמונחת לידך אני מניח שאת מעשנת.".

היא הסתכלה למטה אל הרצפה וראתה את קופסאת הסיגריות שהניחה שם אתמול בלילה.

"את יודעת שלעסוק בזנות זה לא חוקי, וגם לא לעשן מתחת לגיל 18.".

"ו-?".

"לי יש מכשיר שנקרא 'טלפון' בבית. הכפתורים של '1' ו-'0' עוד תקינים בכל מיני וריאציות וקומבינציות אני יכול בטעות לחייג מספר של שלוש ספרות איתם שיקרא 'מאה'. ואתם תגיעו לבתי סוהר ומוסדות גמילה.

הזונה הוציאה כסף מכיסה והחלה לספור שתי שטרות של מאה ושטר של מאתיים.

"קח! אם זה מספק אותך.".

פטרו לקח את שלושת השטרות.

"אל מי את עובדת יש כאן רק מאתיים!".

באמצתעות קיפול אחד משטרות המאה גרם פטרו לכך ששלושת השטרות יראו כשטרות מאה.

"את חושבת שתצליחי לרמות אותי?".

"אבל שמתי שם שטר של-".

פטרו לא נתן לה לענות והחל לעשות קולות של ניידת משטרה.

היא הוציאה עוד שני שטרות של 50 ונתנה לו.

"והיום קיבלתם מתנה מפטרו הפטרון שלכם." הוא הוסיף.

הוא הוציא מתיקו כיכר לחם לכל אחד, בקבוק של נוזל שחור, כמה דיסקים וחבילת בטריות.

"תעשו חיים!" אמר לפני שיצא.

"מה עם הלחם שלי?" שאלה הנערה אשר הביאה לו את הכסף.

"בשביל מה לקחתי ממך כל-כך הרבה? את לא יודעת שמחירי הלחם עלו?".

פטרו עזב את המרתף של הילדים הזרוקים בתקווה שישתו מה- MCR אשר השאיר שם, ואז יוכל לראות אם שמועה אכן נכונה.

האם הנוזל הגורם לדכאונות באמת גורם לאנשים לאהוב מוסיקה נוראית? יתכן ויפסיד קח את כל אותם ילדים שהוא עושק אך הוא היה מוכן לקחת את הסיכון צעד אחד לפני שהוא מוצא דרך חדשה להתעשר.

נכתב על ידי , 30/11/2007 12:57   בקטגוריות emo, אימו, אשדוד, ווזווז, וייט טראש, ג'אנקי בויס, ג'אנקי גירלס  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)