†Swine Influenza†

אחרי חודש של כתיבה ממורמרת, הבלוג מתחיל לחזור לעצמו ביד חזקה ובזרועה נטויה.

נתחיל מזה שתור דרומי שמכבד את היותו דרומי אני מתבייש לומר שאני עדיין לא סגור אם המלחה נגמרה או לא, אבל מה שבטוח: בדיחות יש.

השלט הזה מופיע בכניסה לבית הספר:

פיצוץ נפצים בשטח בית הספר, אסור בהחלט!

אמנם, זה כתוב הרבה יותר מפורט, אבל זה הרעיון בכללי.

אני יותר אהבתי את הרעיון שלי:

הפלת טילי גראד בשטח בית הספר, אסורה בהחלט!

כמובן, שאסור לשכוח את הדרך להגן על אשדוד באמצעות החומה הנקראת 'אשקלון', החומה הנקאת 'רובע ט"ו' ופיצוץ גשר עד הלום (כדי שלא יהיה לטילים איך להגיע).

אנשים ממש נעלבו מזה "איך יכולת לשכוח את י"ז?!" הרובע הדרומי ל-ט"ו.

ונחזור לעניין של פאבורקי. אמרתי שאין משהו שאני יכול לעשות אחרי שהיא אמרה לי 'לא'.

זה לא אומר שאני כבר לא אוהב אותה... אבל עדיין אין לי מה לעשות בנידון... חשבתי על זה שאי-אפשר לאהוב משהו שלא קיים אז חשבתי שאם אני אהרוג אותה זה יפטור לי את הבעיה... פתאום נזכרתי בסטיקר "הקב"ה, אנחנו אוהבים אותך"- אז כנראה שכן אפשר לאהוב משהו לא קיים.

(יופי מתן, עכשיו אבדת את כל הקהל הדתי.)

הבטחתי שעד ה 10.2 לא אדבר על צבא.

הצלחתי פחות או יותר... כי חזרתי מצרפת רק ב-12.

ומאז דיברתי קצת.

לפני כמה חודשים, שלחתי בקשה מיוחדת לחמ"ץ והם אמרו שאחרי בירורים עם לשכת גיוס אי-אפשר לגייס אותי.

לפני חודש פניתי אל מדוק קד"ץ ואמרו לי שבגלל שאני 97, אין שום סיכוי שאקבל קד"ץ.

הם סתם מנסים להוריד את הרוח מהמפרשים.

אחרי בירורים עם אנשים שגויסו עם 97, וביום הגיוס אמרו להם "חמ"ץ, שריון או תותחנים.".

ואחרי שיחה עם אדם מתוך החיל (שוב תודה Lear, ראיתי שאחת המשימות שלך בבלוג זה 'להנחיל אופטימיות' אתה יכול לסמן את זה כ'בוצע').

הבנתי שהכל שקרים, ולא רק זה.

לפני שבוע קיבלתי המצלה מהתותחנים למה כדאי לי ללכת לשם. (החילות בצה"ל ממש מנסים למכור את עצמם איזו זנות... ומה הכי זנות? שהם מציעים את עצמם, למרות שאף-אחד לא באמת שואל לאן אתה הולך.).

יום למחרת קיבלתי המלצה מ....

מ...

לא תאמינו...

חיל לוגיסטיקה :(...

תותחנים אני סימנתי כעדיפות, לוגיסטיקה לא.

נחזור לעניין האופטימיות, לא רק שהבנתי שהסיכוים שלי להגיע לחמ"ץ עם כל השקרים של לשכת הגיוס גבוהים, קיבלתי היום, ממש היום, זימון לקד"ץ (אחרי שנאמר לי במפורשות שאין סיכוי שאקבל).

ובנימה פאסימית זו אני מחזיר את השידור לאולפן.

Happiness and fun for everyone. 

מלחמה בדרום? שוב?

אחים דרומיים, יש לנו אויב חדש-ישן.

לא, אלו לא הצפוניים המסריחים שנוהרים לכאן בקיץ כי הכניסה לחופים שלנו חינם.

ואלו לא דוסים מבני-ברק שחולשים על הפארקים שלנו בחוה"מ.

הפעם אלו אויבים חדשים, שלא ידענו על קיומם וכלל לא חששנו כי הם מסוכנים לנו- הטרור הפלסטיני.

"בעוד חודש קסאמים באשדוד" (העיר הבאה מצפון לאשקלון), כך אמר אתמול חבר שלי.

אתה שומע כבר פיצוצים, סביר להניח שאלה ילדים טמבלים שמשחקים בנפצים לפני פורים (שימות, שימותו, שימותווווו).

להקת פיקוד דרום/לדרום

ירדתי אל המדבר לתור וגם לראות
את נתיבי היעלים ואת השיירות
והמפה שדממה אל מול גבעות הגיר
קרצה אלי ואל הנוף ובא לנו לשיר

לדרום של עמודי-אבק ואור
לדרום של שמש חם ללא מסתור
לדרום למקומות שכוחי הא-ל
לדרום שלי של ארץ ישראל

אני הולך בואדיות צוחק אל הנופים
שותה בצימאון טיפות דלוחות מתוך גבים
ומן התהומות חוזר אלי שירי כהד
והוא עולה וממלא ובין סלעים רוקד

לדרום של עמודי-אבק...

כן, בצפון תמיד ירוק והאוויר צלול
ישנם כאלה שאומרים: ממש כמו בחו"ל
אך מי ידע יופיו של מעין בצל מדבר
או פרח מסתתר בין הטרשים שעל ההר

הקטע הבא הוא קטע להומור בלבד, הקריאה היא על אחריותכם, בעל הבלוג אינו אחראי על הרגשות שלכם שיפגעו.

מאחר ופיקוד העורף סרב לקבל את תכנית 406018 ולהפיץ אותה בקרב העם, החלטתי, אני, מ.ג... בעל הבלוג, להפיץ כאן את התכנית.

פרטי תכנית 406018:

מאחר וידוע מיקומו של האויב: עזה

וידוע כי אנו אני יושב בעיר אשדוד.

יש מרחק של כמה קילומטרים טובים אשר מגינים עלינו:

1) גדר ההפרדה, מפריע לפעילות הטרור- במידה ויצליחו הטרוריסטים לעבור את הגדר יש לעבור לסעיף 2.

2) כמה קילומטרים צפונית לעזה קיימת חומה בעובי כמה קילומטרים שלהלן תקרא 'אשקלון'- אשקלון תעכב את הטרור ותבלום את ההפצצות. במידה ויעברו הטרוריסטים או טילי הטרוריסטים את 'אשקלון', יש לקרוא את סעיף 3

3) צפונית ל'אשקלון' קיימים דונמים מבוזבזים של קרוילות שיקראו להלן 'ניצן'. טילי הגראד יראו את הבתים בעלי אותו הצבע ואותה הצורה ישתעמו ויתפוצצו במקום או על אחד מהם. כאשר ואם יעברו הטילים את איזור המכונה 'ניצן'. יש לעבור לזכור כי קיימת חומת מגן המכונה בפי האשדודים ט"ו.

 4) איננו מעוניין כי חומת המגן, ט"ו, תפגע, האשדודים מעוניינים לשמור אותה למקרה של התקפה כבדה יותר.לכן, על מנת לשמור על ט"ו ועל אשדוד כולה, אנו נאלצים לעשות מה שעשינו ב-48.

מה עשינו ב-48?

מי זוכר.... אה, אוי! זאת מהות תכנית 406018:

 ב-48 פשוט פוצצנו את הגשר.

מה יעזור לפוצץ את הגשר?

שאלה מטופשת לטעמי, הציור מסביר הכל.

וכך ניצלה אשדוד.

The south shall rise again...

אךךך... האשדודים הדפוקים האלה, מה הבעיות שלהם?....

כשאתה קטן "אליהו הנביא בא לבקר בפסח."

וכשאתה קטן "פיית השיניים תשאיר לך מתנה אם תשים את השן מתחת לכרית".

אבל גם כשאתה קטן עדיין "אין מפלצות מתחת למיטה".

וכשאתה קטן "עד שתיהיה גדול לא יהיה צבא.".

וכשאתה גדל אליהו הנביא לא בא לבקר, ופיית השיניים לא שמה כסף או מתנות, ואין מפלצות מתחת למיטה, ולצבא... אתה הולך!

"בכיף." אתה אומר, כי "רק 30% מהמתגייסים מגיעים ליחידות קרביות." -ואתה רגוע.

וכשאתה ממשיך לגדול, או שאתה חורג מהממוצע ואתה אחד מאותם 30% או שמשהו בסטטיסטיקה הזאת דפוק לגמרי.

וגם אחרי שאתה נכנס לתוך אותם 30% אין לך מה לדאוג, כי מעטים הם אלה שנהרגים.

אתמול קיבלתי את המנילה שאלון העדפות ליח"ש, ג-רוע.

אחרי שהבטיחו כי האופציה של מצ"ח תופיע לי בשאלון (שקרנים!) נאלצתי להישאר עם שלושה תפקידים שבאמת השם שלהם אומר לי משהו. (וזה כי חייבים לפחות שלושה).

מסתבר שאני היחיד שלא קיבל חוברת למילוי בדואר, דבר מוזר, אז התקשרתי ללשכת גיוס ב"ש ונחשו מה...

הודעה מוקלטת. סבבה, אבל איזו הודעה?

"לשכת גיוס באר שבע מאחלת לכם חג שמח (??). לא נוכל לענות לפניותיכם בתקופה הקרובה ונחזור רק לאחר החג ביום א' 23 לאפריל 2006".

לא, זו לא טעות הקלדה, זה אכן מה שנאמר, אני אחזור על זה שוב.

2006

2006

23 לאפריל, 2006.

איזה יופי! עם תקלות כאלה אני בטוח שאנשים ירוצו להפקיד את החיים שלהם בידיכם.

אני לא יודע אם זו תוצאה של: רשלנות, חוסר איכפתיות, צוות ממש-ממש דפוק (ודאי שדפוק, כי את הטובים שולחים לעזה.), סתם משהו זול ודרומי או פשוט בדיחה של החבר'ה.

ולא ויתרתי על התפקיד שאני רוצה, אני עדיין אתעקש ואנג'ס עד שאקבל לפחות מיון קד"ץ למה שאני רוצה, ובמקרה הגרוע: אני לא אעבור (אין סיכוי שאני לא עובר!).

ועד שאקבל תשובה אני יכול להגיד:

יאללה מוד"ש!!!

לעזאזאל! התחלתי לדבר בקיצורים, כל השנים האלה בצופים נמנעתי מהביטוים 'מחנ"ק', ו'שק"ש'.

ואז אמרו לי "מה תעשה בצבא?" אז היתי אומר "אדבר מהר." אבל כנראה שזה ניצח אותי, אני מדבר בקיצורים.

ואגב, מצטער שכל הפוסטים האחרונים הם על צבא כי זה פשוט משהו שממש מטריד אותי בתקופה האחרונה.

והנה פזמון שכתבתי בעצמי. יאללה ביי

אני אחיה לנצח.

שום דבר לא יהרוג אותי.

אולי כדור במצח.

לא תאונה, לא סרטן, אולי רק ערס מסוכן.