לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

†Swine Influenza†


אני חזיר לבן בן לבנים מימי בראשית

Avatarכינוי: 

בן: 18

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

סיפורי מתן: המלשן.




המקרה המסופר קרה בתאריך... 26.03.08

 

מיזם החינוך של חיל האוויר וחיל החינוך: (בדמינה בה כל-כך הרבה כסף זורם לבטחון וכמה גרושים לחינוך, זה מרגיע אותי לדעת חיל שקוראים לו 'חינוך'.).

 

 

 

 



לפני היום, התקיימה שיחה ביני לבין חברים, השיחה חזרה על עצמה שוב ושוב, רק שכל פעם זה היה עם בן אדם אחר.

 

הארגנטינאי: אני לא מבין למה אנחנו צריכים את היום חיל האוויר הזה? אני גם ככה הולך להיות או עתודאי, או בחמ"ן. מה אכפת לי?

אני: באמת למה, אני יודע שאני אהיה לוגיסטיקן או מ.צ.

הארגנטינאי: אתה לא תיהיה מ.צ, צריך להיות ממש מלשן חסר נשמה בשביל זה.

 

לאחר ההראצה בספרייה:

 



 

ובצדק!

אני היתי צריך לקום ב-7, ביום שבו היתי אמור להתחיל ב-10 בגלל הפרוייקט הזה, שידפקו המבריזים... שיחיו המלשנים.

 

הפרק הבא: מתן אקטיבי וקורן משמחה

נכתב על ידי , 8/4/2008 21:51   בקטגוריות חיל האוויר, קומיקס, בית ספר, בצפר, הלשנות, מלשן, משטרה צבאית, לוגיסטיקה, חיל הלוגיסטיקה, חיל חינוך, חמ"ן, מודיעין, חיל מודיעין, עתודה, צבא, צה"ל  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היה נכון


נרדמתי רק ב-1 לפנת בוקר, כדי לקום ברבע ל-6 להספיק לתפוס את האוטובוס לראשל"צ שמוריד אותי בצריפין ומשם לקחת את האוטבוס לבה"ד 6.

צה"ל שונא את הדרומיים, כל המיונים כל-כך רחוקים, וצריך לקום כל-כך מוקדם.

ארזתי בתיק מה שאני תמיד אורז: מחשבון, אוכל ופנס- למה? מי יודע מתי תזדקק לזה. אדם חכם אמר פעם Be Preapared או בעברית 'היה נכון'.

הנחתי שאני אחזור בזמן לפעולה וארזתי גם את החאקי שלי.. שוב... היה נכון... למרות שבפועל הגעתי מוקדם יותר.

אני שמתי לב שבערך 50% מהשנה האחרונה אני עם חאקי... שלושה ימים בשבוע, ולפעמים זה גם בימים נוספים.

 

מיונים לקצונה ייעודית בחיל הלוגיסטיקה.

המיונים הכי כיפיים שהיו לי אי-פעם.

חבר'ה מצחיקים וטובים (כמו בכל מיון) רק שהפעם אף-אחד לא בא עם הטענה ש"תשרתו אצלינו, כי אז אתם משרתים עם חבר'ה איכותיים." -כולם יודעים איזה אנשים מגיעים לחיל התחזוק- אה סליחה, לוגיסטיקה.

המיונים גם היו ממש קצרים.

1) מילוי שאלון אישי.

2) משימה: לוקחים את כולם החוצה בשביל משימה, מעין מתודה כזאת שבודקת את הכישורים החברתיים וכושר התכנון שלנו.

כל-כך כיף: בלי כל הלחץ והמחשבה שנדרשו בשחקים, בלי הלחץ וזריזות הידיים המזיעות שנדרשו בטיס ובלי המאמץ המסריח והמתיש שנדרש ביום סיירות.

3)משוב, פשוט התקילו חבר'ה באקראי ושאלו מי הכי תרם ומי הכי לא, ולפי האנשים שאמרו בתשובות ידעו אל מי להפנות את השאלה הבאה.

למזלי, לא בלטתי במיוחד, אבל גם לא ישבתי בצד. לא הפנו אלי שום שאלה. וחבל, כי היתי מוכן... היה נכון...

4) ארוחת צהריים:

בצו ראשון מקבלים איזה סנדוויץ' מעפן בשביל היום השלם שאתה שם.

במיונים לטיס לא מקבלים כלום בשביל השעתיים וחצי שאתה שם.

בשחקים לא מקבלים כלום בשביל ה-8 שעות שאתה שם.

בסיירות מקבלים אוכל בסוף... רק שלא נשארתי לסוף.

קצונה ייעודית בחל"ג- 3 וחצי שעות בערך, אפילו פחות: קוסקוס, שניצל ובורקסים.

5) משחק תפקידים: בודקים את חוש האילתור שלך, ואת הבטחון העצמי שלך- ממש שטויות.

6) ראיונות אישיים- בזה אני הכי טוב!

 

אני לא ממש זוכר שמות של החבר'ה משם, רק את המספרים שחילקו להם ומאיפה הם באו.

אני זוכר ש-4 בא מחור בשם בית דגן.

4: "אתם קונים ביצים בסופר, אני גונב אותם.".

10: "מה?! אתה קוטף ביצים?".

6 (אני): "שנת שמיטה, מותר.".

סביר להניח שעברתי. אבל אני לא ממש רוצה לשרת שם... אני מחקה לבדיקות אצל האורתופד כדי להיות בטוח במצבי הבריאותי, ובפרופיל שאני אקבל מזה... ולפי זה אחליט לאן אני רוצה להמשיך.

 

כמובן שסיימתי את היום בפורום נחמד של בצופים, אחרי שהמצאתי ליין חדש בל בובות מבוססות על אנשים אמיתיים...

 

היה נכון!

 

זוכרים את השאלה שחוזרת על עצמה.

 

כחול או...וואטאבר?!

 

חחח הוספתי את בה"ד 6 לקטגוריות בבלוג, מי יודע אולי אני אחזור לשם... ככה או ככה, לצריפין אני חוזר.

נכתב על ידי , 18/3/2008 21:28   בקטגוריות היה נכון, צופים, צבא, לוגיסטיקה, חיל הלוגיסטיקה, חיל תחזוקה, מיונים, אשדוד, ראשון, ראשון-לציון, ראשל"צ, צריפין, בה"ד 6  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בריזה של אופטימיות


אחרי חודש של כתיבה ממורמרת, הבלוג מתחיל לחזור לעצמו ביד חזקה ובזרועה נטויה.

נתחיל מזה שתור דרומי שמכבד את היותו דרומי אני מתבייש לומר שאני עדיין לא סגור אם המלחה נגמרה או לא, אבל מה שבטוח: בדיחות יש.

 

השלט הזה מופיע בכניסה לבית הספר:

 

פיצוץ נפצים בשטח בית הספר, אסור בהחלט!

 

אמנם, זה כתוב הרבה יותר מפורט, אבל זה הרעיון בכללי.

 

אני יותר אהבתי את הרעיון שלי:

 

הפלת טילי גראד בשטח בית הספר, אסורה בהחלט!

 

כמובן, שאסור לשכוח את הדרך להגן על אשדוד באמצעות החומה הנקראת 'אשקלון', החומה הנקאת 'רובע ט"ו' ופיצוץ גשר עד הלום (כדי שלא יהיה לטילים איך להגיע).

אנשים ממש נעלבו מזה "איך יכולת לשכוח את י"ז?!" הרובע הדרומי ל-ט"ו.

 

ונחזור לעניין של פאבורקי. אמרתי שאין משהו שאני יכול לעשות אחרי שהיא אמרה לי 'לא'.

זה לא אומר שאני כבר לא אוהב אותה... אבל עדיין אין לי מה לעשות בנידון... חשבתי על זה שאי-אפשר לאהוב משהו שלא קיים אז חשבתי שאם אני אהרוג אותה זה יפטור לי את הבעיה... פתאום נזכרתי בסטיקר "הקב"ה, אנחנו אוהבים אותך"- אז כנראה שכן אפשר לאהוב משהו לא קיים.

(יופי מתן, עכשיו אבדת את כל הקהל הדתי.)

 

הבטחתי שעד ה 10.2 לא אדבר על צבא.

הצלחתי פחות או יותר... כי חזרתי מצרפת רק ב-12.

ומאז דיברתי קצת.

 

לפני כמה חודשים, שלחתי בקשה מיוחדת לחמ"ץ והם אמרו שאחרי בירורים עם לשכת גיוס אי-אפשר לגייס אותי.

לפני חודש פניתי אל מדוק קד"ץ ואמרו לי שבגלל שאני 97, אין שום סיכוי שאקבל קד"ץ.

הם סתם מנסים להוריד את הרוח מהמפרשים.

אחרי בירורים עם אנשים שגויסו עם 97, וביום הגיוס אמרו להם "חמ"ץ, שריון או תותחנים.".

ואחרי שיחה עם אדם מתוך החיל (שוב תודה Lear, ראיתי שאחת המשימות שלך בבלוג זה 'להנחיל אופטימיות' אתה יכול לסמן את זה כ'בוצע').

הבנתי שהכל שקרים, ולא רק זה.

לפני שבוע קיבלתי המצלה מהתותחנים למה כדאי לי ללכת לשם. (החילות בצה"ל ממש מנסים למכור את עצמם איזו זנות... ומה הכי זנות? שהם מציעים את עצמם, למרות שאף-אחד לא באמת שואל לאן אתה הולך.).

יום למחרת קיבלתי המלצה מ....

מ...

לא תאמינו...

 

חיל לוגיסטיקה :(...

 

תותחנים אני סימנתי כעדיפות, לוגיסטיקה לא.

 

נחזור לעניין האופטימיות, לא רק שהבנתי שהסיכוים שלי להגיע לחמ"ץ עם כל השקרים של לשכת הגיוס גבוהים, קיבלתי היום, ממש היום, זימון לקד"ץ (אחרי שנאמר לי במפורשות שאין סיכוי שאקבל).

 

ובנימה פאסימית זו אני מחזיר את השידור לאולפן.

 

Happiness and fun for everyone. 

נכתב על ידי , 4/3/2008 14:39   בקטגוריות צבא, קד"ץ, חמ"ץ, מ.צ, משטרה צבאית, תותחנים, לוגיסטיקה, אהבה, אופטימיות, אשדוד, דרום, מלחמה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



22,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , ציונות , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVouzvouz Brasso אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vouzvouz Brasso ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)