Ne Gondold ("אל תחשוב") שיר של להקת הרוק ההונגרית Iles.
07 פברואר 2009 04:20, מחנה נתן, נשקייה.
יומיים לפני יומולדת, אחרי שבוע "נופש" בכפר הנופש אשקלון. אני לא מבין למה זה נקרא נופש אם אתה חוזר עייף יותר ממה שבאת.
מלא ערסים מיחידות אחרות, מלא בנות מצד שני.
אני, כמובן, לא הרשתי לעצמי לצאת משם בידיים ריקות. אז יצאתי עם לוח שש-באש שזכיתי בו שם... ומספר טלפון.
הכפר עצמו היה דבילי, חרא מוסיקה, מסיבות דפוקטות עד אמצע הלילה שעד רוקדת "למוסיקה" רועשת, לא כי אתה נהנה, כי אתה מנסה למצוא לעצמך מה אתה לעזאזל אעושה שם. וכמובן, למצוא התאמה.
אבל לא בדרעק הזה מצאתי את ההתאמה שלי.
מכירים את המשפט "יש הרבה דגים בים"? או "לכל סיר יש מכסה" (הפרסית אמרה אותו שבוע לפני). אני את שלי מצאתי, כחלק מהשגרה המשעממת של המקום אתה מוצא את עצמך סורק את קו החוף, מחפש אחר אלוהים-יודע-מה, תיבת אוצר או בת ים שנסחפה לחוף - היא חיכתה שם, קוראת ספא, כבר אתה מבין שמדובר בבחורה קצת יותר אינטיליגנטית מהשאר - היא יודעת לקראו! היו לי נחקרים שאפילו את זה לא ידעו.
הבריזות הקרות של שעת בין ערביים העלו לי בראש את השאלה:
"לא קר לך?".
היה קר, אבל התיישבתי לידה בכל זאת.
"כן, אבל כן אני יכולה לקרוא בשקט.".
איזה שקט ואיזה נעליים, עשינו היכרות ראשונה : שם, חיל, יחידה, עיר. אח"כ גם הדענו למוצא, זה פחות נעים לשאול, אבל חיוני. עצוב שהיא משתחררת עוד חודש...
אמרתי כמה אני עצוב לראות מישהי בדרגת סמל? למחרת הצטרפתי לקבוצה בפייסבוק "גם אני בעד לתת לכל הבנות בצה"ל ש-נ-ה ביציאה.".
אחרי ההיכרות הרשונה החלטנו לעבור מקום - גם לאשכנזים יכול להיות קר.
ישבנו ליד החדש אוכל, שם אתהחילו השיחות האמיתיות. הסיר הזה מצא לעצמו את המכסה! יש לנו אותה דעה בקשר למסיבות ומועדונים.
אנחנו מעשנים את אותן סיגריות.
אותן דעות פוליטיות.
אוהבים אותה מוסיקה... חוץ מקאנטרי, היא אמרה שהיא יכולה להתרגל, העיקר בלי טראנסים, היפ-הופ וכל הדרעק הזה.
היא רומניה!
היא אמרה שממש מתחרטת על זה שהיא לא הלכה לקצונה... ממש התאמה מצאתי.
ואני לא מעשן, למי ששאל.
דרכינו נפרדו כשהיא נכנסה עם חברות לחדר אוכל.
אחת החוקרות שהכרתי שם אמרה לי משפט שאני חושב עליו עד עכשיו, כששאלתי אותה לגבי מישהי.
"אל תחשוב!" - לא תנסה לא תדע, ואני בן אדם שחי על-פי הספר. על-פי קודים ברורוים ופחד יומיומי מהשלכות.
לא חשבתי הפעם.
"מה הטלפון שלך?" היא נתנה את שלה ואפילו ביקשה את שלי.
נפגשנו מאוחר יותא והמשכנו לדבר.
יש משהו הרבה יותר מסוכן מלבקש טלפון של בחורה, זה לתפוס למישהי את היד או לחבק אותה בזמן שאתם יושבים לבד - Ne gondold!
"אני הולכת להחילף למשהו חם יותר.". היא פשוט קמה והלכה.
פגשתי אותה שוב בלילה בשעשועון מטופש שארגן צוות הבידור, עוד פעם מצאנו את עצמנו במכנה משותף בהכל כששאלנו "איך הם צוחקים מהחרא הזה?" ככה המצאתי את הביטוי "הומור ים תיכוני.".
ליוויתי אותה בסוף לחדר שלה.
"אתה ממש חמוד, אני משמ אשמח לשמור על קשר, אבל אני לא הקטע כרגע." -מה?! כד שמצאתי את המכסה לסיר? מכירים את הקטע הזה שאתם מכניסים זוג גרביים למכונת כביסה ויוצאת אחת? הרגתי באותו רגע כמו אותה הגרב הלבנה עם איזה ציור הזוי שמעולם לא נגרה, פשוט נשלחה לכביסה ויצאה בלי השנייה.
"אני לא בנוי למערכת יחסים כרגע, זה יילך לאט. זה נדיר שאני נותנת למישהו את הטלפון שלי. ועוד לוקחת ממנו את שלו.".
קמתי מוקדם למחרת, רק כשי לאכול איתה בחדר אוכל, היא יצאה מוקדם יותר ביום.
נפרדתי ממנה לשלום. התקשרתי אליה בערב למחרת אבל היא לא ענתה, לא החזירה צלצול. אז שוב מצאתי את עצמי כמו שבאתי... גרב בלי מכסה... ועם לוח שש-באש... ואם למישהו עולה עכשיו השיר הזה Mono-mono. אני מאחל לו למות בייסורים. היתי צריך לסבול אותו שבוע שלם!
אחרי הבחירות אני פונה לליברמן בבקשה לשלול אזרחות מהנאד ששר היוונית, ואני אפילו מציע חרם כלכלי על יוון, למרות שמישהו אמר שהם יחרימו אותנו בגללו.
תתפלאו לשמוע: הפרסית שלחה הודעה היום, בעצם זה כבר אתמול. זה כנראה כי לא דיברתי איתה כל השבוע, היא התענייה אם יצאתי הביתה, גם אתמול שלחה כמה הודעות, אני כנראה אפגוש אותה היום או מחר...
ואיך עוד עבר השבוע?
מעולה!
יום שני חגגתי 18 ו-12 חודשים, היתי בתל השומר בארכיון מצ"ח, קיבלתי אפטר.
למחרת חזרתי לבסיס בסביביות השעה 17:00 לתורנות לילה ולערב גיבוש יחידתי.
יום רביעי קיבלתי יום חופש ליומולדת, הכרתי מישהי בתחנת האוטובוס של באר שבע. הפעם כן חשבתי קצת. מה לעשות עם שטנות אני עובד לאט יותר. כרגע טירונית. לא לקחתי טלפון, לקחתי רק פייסבוק כרגע, וקיבלתי ממנה טרמפ הביתה. בערב ישבתי עם הצוענייה והבדואי בפאד וראינו מופע סטנד-אפ...
אתמול חצי שנה לפז"ם.
והכי חשוב, עכשיו אני בבית, היום אני אפגוש מליינתאלפים אנשים שלא ראיתי מזמן.
מקווה לפגוש גם את אלה שאני אוהב.
והבטחתי כמה שירים שיצא לי לכתוב אז אחד המדכאים בהם.
מצטער אני לא יכול לכתוב אותו, זה קשה. במקום זה אני אכתוב אחד אחר. באמת שיר קשה.
מכירים את האנטרטיקה של קורין הלאל (איך שלא ייכתבו את זה?) על הלחן הזה.
במחנה הקרייה
המודיעין מטומטמים
והשטורים לא מדוגמים.
במחנה הקרייה.
החפשנים בעזריאלי כל יום
קונים בגדים כאילו אין בכלל עבודה.
במחנה קרייה.
כל הבלאי של הצבא
מתרכז שם ממש כרגע.
במחנה הקרייה.
מש"קית ת"ש בלי עבודה.
כי מסיימים בשתיים ורבע.
במחנה הקרייה.
אתה אומר חייב להיות גם חמשושים.
זה לא מספיק, צריך לטחון להם ת'צורה.
במחנה קרייה.
כל הבלאי של הבצא
מתנקז שם ממש כרגע
במחנה הקרייה.
יומיות כל השנה.
ולא סוגרים שבת לנצח.
במחנה הקרייה.
המודיעין מטומטמים
והשוטרים לא מדוגמים.
במחנה הקרייה.
החפשנים בעזריאלי כל יום
קונים בגדים כאילו אין בכלל עבודה.
הה-הה-הה
במחנה הקרייה.
כל הבאלי של הצבא
מתרכז שם ממש כרגע
במחנה הקרייה
יומיות כל השנה
ולא סוגרים שבת לנצח.
הה-הה-הה
...
במחנה הקרייה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
