אז ככה...הפוסט הולך להיות מאוד ארוך...אתם לא חייבים לקרוא אותו...אבל אני שמה אותו פה שיהיה לי:)
אז שבוע ראשון- שבוע גדנ''ע 22.7-26.7
עבר עליי שבוע לא קל אבל הוא היה שווה כל שנייה. הגענו ביום הראשון התיישבנו במין מדרגות כאלה ליד הש.ג [השער של הבסיס ואז הגיעו שני מפקדים שחילקו אותנו לקבוצת בנים קבוצת בנות והובילו אותנו למעלה בנוקשות ואז חשבתי לעצמי אוי ווי הנה מתחיל הצבא. יהיה קשה.] ואז שמו אותנו במסדר שבו אמרו לאסוף שיער ולהוריד משקפי שמש וחילקו לצוותים ובהתחלה ממש לא חשבתי שאני הולכת להסתדר עם הצוות שלי במיוחד שרותם כאשי נמצאת שם[ חחחח סתם כפרה עלייך סומו היה כיף! אני אוהבת אותך!]. הלכנו לחדרים לשים את התיקים וחילקו לנו מדים, מימיות וחגורות. עלינו על מדים והיו לנו מסדרים ויצאנו למסע שבו לימדו אותנו פזצטות וגילגולי שטח ואז הלכנו לארוחת ערב ואחרי הארוחת ערב היה מסדר ערב שבו קיבלנו את התגיות של המחלקות וכל אחד קיבל כמה מילים מהמפקד ואז הייתה שעת ת''ש בה צריך להספיק הכל מהר- להתקלח, לדבר עם אמאבא,חבר\ה, לצחצח שיניים ולסדר מצעים. אני זוכרת בעיקר את היום הראשון אז שאר הימים יהיו בכללי. בימים הבאים עברנו שיעורי נשק, שיעורי מ''מ וסמלת על מבצע אנטבה, מנהיגות וערכים בצבא. והיה ממש מעניין ומעשיר. והשגרה שם ממש כמו צבא- ריצות,שמירות, מדים, מפקדים [ עם דיסטנס קשה] , מסדרים, סמלות, מ''מיות, הצדעות,תורנויות שירותים ומטבח וליקויים על כל מיני דברים קטנים.
תורנות מטבח זו התורנות הכי כיפית והכי מעניינת, שוטפים כלים,מגישים אוכל ובדרך עושים צחוקים והיה ממש כיף.
אומנם היה קשה מאוד להסתדר עם המשמעת הזו במיוחד שלכל דבר יש מעט זמן ורק קצת הפסקות אבל מתרגלים. עברנו גם גיבושון צוות שבו רצנו עם אלונקות, זחלנו עם קסדות על חול, צבענו ת'פנים, עשינו פק''ל כוח[ כפיפות בטן ושכיבות סמיכה] ובעיקר התגבשנו, זה לא היה פשוט במיוחד בחום עם מדים אבל היה מגבש ושווה כל שנייה. עברנו שדאות שבה לומדים זחילות ופזצטות ואכלנו מנות קרב. היה מאוד מאוד חם והיה מעייף.
ביום האחרון,יום חמישי עשו לנו השקצה וקמנו ממש מוקדם אחרי שאמרו לנו שקמים ב6 פתאום באו להעיר אותנו ב5 והיה ממש קצת זמן להתארגן, קמנו לתורנות מטבח,עברנו מטווח, כלומר ירינו ברובה M16 וזה היה מפחיד אבל עם זאת כיף. אחרי המטווח, הלכנו לארגן תיקים, לנקות את החדרים בפעם האחרונה ומשם לשיחת סיכום עם המפקדים, לפשוט מדים,לעלות על אזרחי, אחרי זה שברנו דיסטנס עם המפקדים ולי היה מפקד והוא ממש ממש חמוד...שעוד היה דיסטנס אז אנחנו לא יכולים לפנות אליהם כחברים אנחנו צריכים לדבר איתם ולפני כל משפט להגיד ''הקשב המפקד'' ולפעמים עשינו שטויות בצוות והצלחנו להצחיק אותו אבל בגלל שאסור לו כ''כ לצחוק אז הוא היה צריך להסתיר את זה והוא כ''כ מאמי אבל זה לא מה שחשוב עכשיו, בקיצור,שברנו דיסטנס וקראנו לו בשמו הפרטי ויכולנו לדבר איתו כאילו הוא חבר שלנו והצטלמנו איתו והוא אמר לנו שהוא תמיד יזכור אותנו ושהוא אוהב אותנו באמת אוהב אותנו ושאנחנו הילדים שלו למצח ושהצוות אחים לנצח והוא גם חיבק אותנו.
משם נפרדנו מכולם והלכנו כל אחד לביתו, שהגעתי הביתה פירקתי את התיק התקלחתי הייתי קצת על המחשב ופשוט נשפכתי מאוד מוקדם ונרדמתי.
לא היה קל,אבל באמת שהיה שווה. אנשים מדהימים. כיף אמיתי וכמעט כל לילה עשינו צחוקים בחדרים בשקט בשקט והדגמנו פזצטות על הרצפה בין כל התיקים. אני ממש ממליצה לכם ללכת לשם באיזשהי מסגרת אם מתאפשר, זה אומנם קשה קצת אבל מתרגלים וזה שווה כל רגע. ויש לי מחוז מדהיםםםםםםם!
מחוז ירושלים הוא ה-מחוז!!!!:)
צוות 2- רה''ל בעיניים. מחלקה 4- כבוווווווד
הקשב המפקד, הקשב הסמלת, הקשב המ''מ.
כן המפקד, לא המפקד, כן המ''מ, לא המ''מ,
כן הסמלת, לא הסמלת.
''אני מש''צ בנשמה
יאללה ג'וערה מלחמה
אלך איתך לכל מקום
אני צועק הקשב ראשון
אוהב אותך לעולמים
אני מש''צ כל החיים
אנחנו לא מפחדים
ירושלים תוווותחים!!!!''
שבוע שני- שבוע ניווטים- 29.7-2.8
קמתי מוקדם בראשון בבוקר, התארגתי והלכתי לעירייה שם חיכינו לאוטובוס שהגיע באיחור של שעתיים [חחחחח] ואז עלינו על האוטובוס והתחלנו בנסיעה לרמת השופט, עצרנו באלונית ואכלנו אוכל בחינם באמצעות הכרטיס מש''צ ומשם המשכנו לנסיעה..הגענו לרמת השופט ראינו את חברינו מהגדנ''ע ,שמחנו התלהבנו שמנו ת'תיקים ואז חולקנו לצוותים שונים מהגדנ''ע. הלכנו לשיחות עם הצוות, התעמקנו עוד יותר בניווט ואז יצאנו לשטח, אכלנו ארוחת ערב במקום נידח ומשם המשכנו ניווט לילה חזרה למקום לינה. יום שני, קמנו בסביבות 5 וחצי התארגנו, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו שוב לשטח בניווטים שנמשכו שעות, אחרי זה חזרנו למחנה אכלנו צהריים, היינו בבריכה שעה וחצי בערך והתארגנו לניווט לילה, הניווט לילה היה מעייף מאוד וארוך אבל היו חלקים נחמדים ומצחיקים במיוחד עם המפקד המצחיק שהיה לנו, אחרי זה חזרנו, התקלחנו והלכנו לישון. יום שלישי קמנו ברבע ל6, התארגנו אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו לניווט בגן רמת הנדיב, עשינו ניווט בזכרון והייתה ריצת ניווט וזה היה יום ממש כיף ונורא נהניתי ואז הלכנו למחנה בחזרה,הייתה בריכה, היו מקלחות, התארגנו על עצמנו ומשם הלכנו למקום הלינה שלנו לאותו לילה ללא אוהלים, שהגענו אכלנו עשינו שיחה לקראת היום של המחר והלכנו לישון והיה לילה ממש מצחיק, קמנו ברבע ל4 ויצאנו למבצע בו שיחזרנו את המלחמה על מגדל העמק והיה ממש מצחיק ולקחנו את זה ממש ברצינות, שמנו על עצמנו ענפים בשביל הסוואה,תפסנו ''שבויים'' והלכנו בחושך וזרקו פצצת תאורה והיה ממש מצחיק כי זה היה מוזר אבל אם זאת לקחנו את זה ברציני, אחרי זה עלינו על אוטובוסים ונסענו לרמת השופט להתקלח ואז הלכנו לחזרות לטקס של סיום הקורס. התארגנו בלה בלה בלה ונסענו, עשינו חזרות לטקס והעלינו נקודות לקראת הניווט המסכם שנערך היום, והיו גם כמה דקות של מנוחה שהרבה הזדקקו לה, אחרי זה קיבלנו חולצות והורים התחילו להגיע ואז יצאנו לחזרה גנרלית והלכנו להיות עם המשפחות שהביאו לנו אוכל=). ואז ה-מפקדים הגיעו ואיך שראיתי את המפקד שלי מהגדנ''ע רצתי להגיד לו שלום. הוא כ''כ חמוד הוא הכין לנו שלט שבו רשום את מספר הצוות ורשום ''מי שהיה צוות 2 תמיד נשאר צוות 2 כי 2 זה תמיד ביחד וגם אם קשה הרימו ראשכם כי אני תמיד אוהב אתכם'' או משהו כזה והוא דיבר איתנו והצטלם איתנו ולקח אימיילים שלנו ואיסיקיו והביא לנו תעודות סיום גדנ''ע ואמר שהוא תמיד זוכר אותנו ושאין כמונו והוא עשה איתנו מעגל אחים. ואז הלכנו לטקס והיה אחלה טקס, היו ילדים ששרו ורקדו והיה ממש מצחיק, והייתה מצגת ממש יפה, וקטעי קריאה מרגשים של אחת המשצ''יות מהמחוז שלי ואחת המפקדות מהגדנ''ע וממש השתגענו שם והתפרקנו והשתחררנו,עשינו מעגל אחים ואז עלינו לקבל סיכות מהמדריכים וחילקו תעודות הצטיינות - נועם ומאור אתם אלופים! חולה עליכם! כל הכבוד
באמצע הטקס המפקדים הלכו וזה היה עצוב כי לא הספקנו להגיד להם שלום=\ ומי יודע מתי נראה אותם שוב:( אחרי הטקס ההורים הלכו ואנחנו המשכנו לרקוד ולהשתגע ואז ניקינו את המקום,עלינו על אוטובוסים ונסענו לרמת השופט שם היה לנו קריוקי והיה ממש כיף ואז הלכנו לישון. היום, קמנו ב5 ורבע, היה מסדר, ארוחת בוקר, התארגנו ונסענו לניווט מסכם שבו יש חוליות של 3 שאנחנו צריכים לנווט וליישם את כל מה שלמדנו בלי מורים והיה מעייף, מתיש עם שבירות באמצע אבל היה שווה כי התברר שאני איכשהו יודעת לנווט. וזהו, אחרי זה חזרנו למחנה, התארגנו,עשינו שיחות סיכום צוותיות וקיבלנו תעודות ואז הייתה שיחת סיכום של כל הקורס ואז עשינו שוב מעגל אחים, נפרדנו מכולם והלכנו לאוטובוסים והיה ממש עצוב להיפרד מכולם כי ממש התחברתי אליהם, אני עדיין לא קולטת שנגמר, זה יהיה לי כ''כ חסר ומשעמם בלעדי זה. אני כל הזמן חושבת שיום ראשון חוזרים. באוטובוס כמובן השתגענו,חלק נרדמו ואז הביתה. וזהו, היה כ''כ כיף.
היו רגעי משבר מדי פעם שבהם רציתי ללכת הביתה אבל באמת שזה עבר בשלום ואנשים שם נורא עזרו לי.
קורס באמת אחד הכיפים.
מגבש ברמות ומכיר מלא אנשים מרחבי הארץ, אנשים מדהימים אחד אחד ואני מקווה לפגוש אותם שוב.
אני כבר מתגעגעת.
וכמובן, התחזקה לי ההרגשה כמה המחוז שלי מדהים, אין עליו.התגבשנו עוד יותר ממה שהיינו מגובשים.
וכולם כל המחוזות מכירים אותנו ואת השירים שלנו, אין אחד שלא יודע מי זה מחוז ירושלים, השארנו חותם ענקי
.
''מי שמרגיש גברי לספסל האחורי...''
''מי שממחוז ת''א שיחפש לעצמו תחביב''
''במגרש שלנו לא מנצחים אותנו סכנין!!''
''נשבעתי לאהוב את המחוז שלי, את האחים שלי,ירושלים כ-ב-ו-ד,אריות!''
אז זהו,אחרי שעשינו מורלים באוטובוס והקפצנו אותו ואחרי שישנתי טיפה באוטובוס
הגעתי הביתה עייפה אך מרוצה מאוד בתחושה של איזה כיף היה בא לי שוב.
התקלחתי,פירקתי את התיק,הייתי קצת על המחשב והלכתי לישון.
''עברתי גדנ''ע היה לא נורמלי
סיימתי סיוו''ן תראו מה קרה לי
קורס סיוו''ן 2007 כי גם אנחנו כ-ו-כ-ב-י-ם!''.
=).