''עוד צעד אל המציאות שלא מרפה, עוד פסיעה לתוך העתיד שרק רוצה לבוא..
עוד נשימה שנעתקת בזמן שסוגרים עוד פרק בחיים, עוד החסרת פעימה מפרק חדש שלא עוצר מלהגיע,
עוד מבט ועוד מבט ועוד מבט.. אל העבר הכלכך מתוק שנעלם, נעלם בין הימים, בין השעות.. והדקות כבר אינן מזמן.
מנסה שלא לחשוב יותר מדי על מה שיבוא, מנסה לעצום עיניים מול הפחדים שרק מתקרבים מדי יום,
מתרחקת, קצת בורחת, נעלמת מהמסלול שנכתב מראש שנים רבות לפני.
ושאלה אחת מהדהדת בראשי, ''לאן אנחנו ממהרים?''
מפחדת, נרתעת וחוששת יותר מכל, העולם הגדול שבחוץ מתקרב בפסיעות גדולות מאי פעם,
המחוייבות, יציאה מהמסגרת, מכל המסגרות, התקוות שמתנפצות מול חלומות שאולי לא ימומשו.
וכולם אומרים אותו דבר, את חייבת להאמין. אמונה, אמונה , אמונה.
האם זה באמת כל מה שמשנה האם נצליח, ואם לא.. האם נכבוש את העולם כמו בחלומות בילדותנו,
האם עדין נשאר עם אותו צחוק בריא וחיוך תמידי כשנתחיל במירוץ של החיים.. ?
כל אחד ממשיך קדימה, כל אחד לוקח דרך שרק מתרחקת ממך,
כל אותם האנשים היקרים לך ביותר, ממשיכים בלעדייך.
והפחד מתחזק , מתעצם מיום ליום, מעזיבה לעזיבה,
מתי כבר תהיה זאת את שתעזוב, זאת שתלך רחוק..
זאת שתיעלם בשביל למצוא את עצמה.''
שמחה במקום שאני נמצאת בו כרגע, בחיי.
שמחה בחלקי. בכל מובן המילה.
בבקשה שזה לא יגמר.
עוד שניה נגמרת השנה,
שנה שהתחילה עם אושר ואהבה גדולה, ונגמרת עם אושר שכרגע מוגדר אחרת לגמריי.
אושר מהול בכאב, געגוע ותקווה.
יודע - נתן גושן
''אני יודע שאין שום דבר שקורה לנו סתם,
אני יודע שזמן לא עוצר בשביל בני האדם..
יודע, מה אני הנני, ושאבי לא ישוב לחבקני,
יודע ספרים.. או מכתב אהבה.
יודע היטב לחכות, הזמן לא אוהב שדוחקים בו,
יודע שאש תייצר להבות..''
מרין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מרין(: