גיי מיוסר, חותך ורדים...

כי אם כבר חרא לאנשים בשבילי, שיהיה עד הסוף...

אז הדבר השני והמרכזי שמטריד את חיי היום יום שלי זה היותי לבד. ז"א לא לבד פיסית, אלא נפשית.

אין לי אף אדם אחד בעולם הזה שאני יכול לחבק בלילות קרים או להתכרבל איתו מול סרט טוב.

מי שזוכר אותי בימי המוטרפים, היו לי הרבה נסיונות מעניינים, ואפילו מישהוא אחד שממש אהבתי (אבל הוא בגרמניה עכשיו, בלי כוונות לחזור...)

וזהוא, רע לי לבד, ואני לא רוצה לבד, אני רוצה מישהוא. ואני יודע שיש פה אנשים שיבינו אותי, אפילו אם כבר יש להם מישהוא/מישהיא.

וזה קשה. לא רק קשה להיות לבד, קשה למצוא. כי אין. אין פשוט בחורים שעונים למה שאני רוצה בבןאדם, ואם יש זה בד"כ או מבוגרים מדי או שלא מעוניינים, ובמקרה הכי גרוע הם מעוניינים ובגיל הנכון והוכל טוב ויפה רק ש"כרגע הם לא מוכנים לקשר כי הם לחוצים מדי עם הלימודים והכול" (בע... יש אחד אצלנו בפקולטה, יש לו שיער ירוק ממש מגניב, והוא כזה מה שאני מחפש, והוא אפילו לא תפוס, לא מבוגר מדי, ואפילו מעוניין. אבל הוא "לא פנוי לקשר מחייב כרגע". בע....)

חות מזה ענב היקרה מנסה לשדך לי מישהוא (למרות שהיא אסרה עלי על לספר את זה... נו שויין, שתתמודד). הוא מאוד חמוד, אבל הוא עסוק בבגרויות אז כרגע אנחנו במצב קריר. למרות שיש לו את הפלאפון שלי וזה.

וישנו עוד אחד. ממש ממש מתוק. עידן. הוא בן 17, וחמוד כזה. ונראה ממש טוב. והוא גם כל כך תמים, שזה ממש מפתה. (והוא בתול, שזה בכלל מטרף). וזהוא. כרגע הוא די תקוע בבית כי ההורים שלו משחקים אותה /קשוחים וביצ'ים ולא רוצים שהוא יצא וכאלו. בכול מקרה, אני מקווה לפגוש אותו בקרוב. וזהו. ובעיקר זה חמוד שהוא עדיין מתלהב מלהתנשק מתחת לבניין לפי שאומירם לילה טוב. אויי זה כלכ ך תמים וחמוד שאני נמס ונהיה כולי קיצ'י בצורה לא מתאימה...

וזהו. הפוסט הזה בעיקר פוסט הקאה, כי מבאס לי ששני האנשים שאולי יצא מהם משהוא תקועים בבית.

וזהוא.

חוץ מזה שלחתי היום את הניירות לטכניון, בקרוב ישלחו לי טפסים למעונות מקווה לקבל מעונות זה הרבה יותר עדיף מלהשכיר דירה בחיפה.