גיי מיוסר, חותך ורדים...

ל"ג בעומר היה ממש ממש ממש לא משהוא.

הוא התחיל בנסיעה מוקדמת לאוניברסיטה, המשיך בישיבה בטלה בעזריאלי כשאני מחכה לעדי (קארא). איתה נסעתי לבית יהושוע, חור נידח, אחרי שיחות הזויות רבות ברכבת והתעסקותה הבלתי נדלית בלפטופ שלי.

בדרך גיליתי ששכחתי את השקית בתחנה, וזה רק בגלל ששאלו מי שכח ברמקול של הרכבת. אז סידרנו שזה יחכה לי יום למחרת בבוקר בתחנה. (והיה שם סק שינה ופנס ושיט, וגם ברואני שקניתי לעדי כי היא ביקשה משהוא מתוק כי היא מתה מרעב). סידרתי דרך הפקח ברכבת שישמרו לי את זה לבוקר למחרת.

ירדנו בתחנת בית יהושוע וחיכינו שם לאוטובוס לצומת דרור, שמשם היינו עתידים לקחת עוד אוטובוס לעין ורד, חור כל כך נידח שמלאך המוות לוקח תעריף כפול בשביל לטרוח להגיע לשם. בעודנו יושבים וממחכים נתפתחה בינינו שיחה הזויה על סקס עם כבשים ומתי זה נחשב סטייה, ואז הצטרפו יהודי דתי טוב ובחורה אחת מגניבה כזו לשיחה. השיחה פינתה מקום לדיון במשמעות קיום החברה והנחיצות שבנורם החברתי, העובדה שכולנו כנראה ממש דפוקים בשכל, ז"א כל בני האדם, ודיון מעמיק במשמעות הפרעות נפשיות. וגם נגענו באחותי שהחליטה לקרוא את ה"קודקסום פסיכיטרום" שזה הקודקס הפסיכאטרי, התהייה המטרידה למה הוא בכלל בבית שלנו מוחבא איפהשהוא, והאם היא דפוקה בראש (כדבריה...). וזהוא בעקרון הגיע האוטובוס שלקח אותנו לצומת. שם לא היה לי סבלנות ודישלתי את עדי לקחת מונית, כי זה עלה 10 ש"ח לכל אחד ולדעתי האוטובוס היה עולה לנו ממילא איזה 6 או 7 ש"ח אז חפיף. הגענו לעין ורד שזה חור שם הסתבכנו עד שמצאנו את "שרון". לשורן יש חווה מגניבה עם סוסים, ושם היינו עתידים לעושת את ל"ג בעומר.

אחרי זה הגיעו מלא אנשים, שאני מכיר ובעיקר שאני לא. חלקם מגניבים, חלקם ממש לא. הרבה בחורים חמודים, אף אחד לא מצאתי שהוא הומו - חות מאחד שלא היה הטעם שלי. ובכלל אני לא בקטע של לסבך את עצמי עוד יותר. יומולדת שמח נופר (שמישהוא ישלח לה לינק לכאן שתראה את זה).

שילמתי פאקינג 30 ש"ח בשביל זה לשרון, והיה נורא נורא מאכזב. חוץ מזה שרוב הכסף הלך לאלכוהול שלא נהנתי ממנו כי הם החביאו את הבירות כל הזמן, ובקושי שתיתי שני בקבוקים, ולכן לא יצא לי כמעט לאכול בשר כי כמעט לא היה אוכל. מרגיז ביותר!!! אני כועס על שרון מאוד מאוד מאוד!!!.

בסופו של דבר פגשתי מלא בחורות מגניבות שהתחברתי איתן משהוא משהוא, ודיברנו על yaoi (הנטאי הומוסקסואלי) ועל מלא מלא דברים אחרים. השיחה הקבוצתית של כל אלו שלא שתו הרבה, שזה הייתי אני והבנות המגניבות, כללה כל דבר מקבלה, סיפורי בריאה, למה רחובות דפוקה ומלאה שדים, אחותי שוב, ועוד מלא דברים. ישבנו כל הלילה דיברנו. בסוף התגודדו סביבנו מלא אנשים, רובם ישנים חלקם ערים ודיברנו על סדרות ילדים והמשמעות הנסתרת בהם, על המומינים הדרדסים שלתיאל קוואק טרואמות ילדים ושיט. בסוף שלתי את "פוליטיקלי קוקרט" ספר מצחיק בטירוף שמתרגם את האגדות הקלאסיות לשפת שגיא נהור ומנסה בכול יכולתו להיות פוליטקילי קורקט, תוצאה מבדרת מאין כמוהה. (כמו שלגיה ושבעת הענקים הנישאים, נישאים נפשית כמובן ועל כן ענקים מכול יצורי היער) ועוד כל מיני כאלו. ההקדמה מצחיקה ביותר. אחרי שליפה דרמתית זו וחילופי דברים קצרים בנושא הקראתי בקולי הניחר [מחוסר שתייה, חוסר אוכל, עייפות, עצבים, חרמנות (כי אמוץ, גבר ממש חתיך שהיה שם החליט בשלב זה להרדם לי על הרגל בגסות ולגרות אותי יתר על המידה, שכן הייתי גם ככה חרמן אש מכול מה שהלך שם) ועשן המדורה וכל מיני דברים אחרים] את העיבוד לכיפה אדומה (שבסופו הסבתא הורגת את החוטב עצים - או כפי שהוא מעדיף להקרא מהנדס אנרגיית עץ - והיא כיפה אדומה והזאב מקימים חווה שיתופית ומקיימים אורח חיים אלטרנטיבי תוך הבנה וקבלה וכאלו וחיים כך עד עצם היום הזה) ואת העיבוד לשלגיה ושבעת הענקים הנישאים (נישאים במובן הרוחני, והם הינם מאותגרים אנכית) הנגמר בכך שהגמדים בוחרים לתוך היער ללא שוב, שלגיה והמלכה מקימות מרכז לאחוות נשים בין לאומית ולאיחוי הקרא שבין ההיא-שה (wommon, מושג נשי פמינסטי בארה"ב שמתץנגד למקור האישה - woman מהאיש - man) וגופה. במרכז מלמדים היא-שות לקבל עצמן כדרך הטבע וכפי שהן ובלה בלה בלה, והנסיך הוא בכלל אימפוטנט ונהיה מדריך טניס בלתי מזיק במרכז.

זהו בבוקר נענו לכיוון הרכבת, לקחנו רכבת לאשקלון - כלומר לרחובות, שכחתי לרדת בעזריאלי, ירדתי תחנה אחרי מיד עליתי על רכבת חזרה שהייתה כבר בתחנה ויצאה דקה אחרי שהגעתי עליה, הגעתי לעזריאלי השקית הוחזרה לי ונסעתי הביתה.

עכשיו אנחנו נוסעים לחיפה, לאזכרה של סבתא ודברים.

בסוף לא נוסעים לטובה יתומי, קרובה שלנו מטבעון, שדווקא נורא רציתי לראות כי היא היחידה שאשקרא יודעת איך מקושר כל אחד לכל אחד בענף הזה במשפחה, חבל. אבל בכול זאת, לא בא לי להיות עד 5 לבד בבית. זהו.

ל"ג בעומר מאכזב מאוד (גם המדורה לא הייתה משהוא) על אף הכיף והאנשים החדשים והמגניבים שפגשתי, ול"ד מאכזב גם הוא - אני הולך לישון כל הדר לחיפה באוטו.