גיי מיוסר, חותך ורדים...

יצאתי היום לדייט כושל, עוד מסמר בארון הדכאון התקופתי שלי.

אחרי שהחמוד המתוק בן 17, עידן, שסיפרתי עליו ככה במשפט באיזה פוסט פה הודיע לי סופית שהוא מעדיף למות מכורבל בשמיכת פוח ולדמם לתוכה, ושכרגע הוא לא במצב נפשי לצאת מהבית, נכנסתי לדכאון קל. חבל לי עליו הוא ילד ממש חמוד ומקסים אבל תפס דכאון לפני שבוע והוא לא יוצא ממנו. הנה הלך לו עוד נסיון פתטי שלי ליצור מערכת יחסים יציבה ונורמלית בעולם הגייז המוזר. למה כל הבאמת שווים, מהבחינה המנטאלית ז"א, תפוסים או לא בעניין. לא נורא, יום אחד יבוא ואני לא אהיה לבד, יום יבוא ואני אתפוס לי איזה משוגע אחד כמוני, ונשב כל היום ונבהה בקיר. ואחרי שימאס לנו לבהות בקיר, נצא לטיול ביער, נחלוץ נעליים ונלך יחפים לתוך היער השחור, ונעלם לנו בין העצים ונזרק לנו שם כמה ימים בלי כלום, ואח"כ נחזור והעולם יראה לנו כל כך קטן ושולי לעומת הקשר בינינו. יום אחד גם אני אמצא את ההוא הזה שלי שיחבק אותי כשאני נרדם ברכבת או שילחש לי מילים יפות כשאנחנו בתור לקולנוע. ואת ההוא הזה שלי שיסתפק בי ורק בי. יום אחד..

בינתיים אני נכנס לארון הדכאון ועד שאני אצא משם אולי עדיף לחשוב כמה שפחות, כי זה כואב לחשוב. זה כמו שיח ורדים, יפה אבל דוקר עמוק.

וחזרה לנושא, היום יצאתי לדייט ממש כשלון. יצאתי עם אחד בשם יונתן, כן כן יונתן. לא חשוב שהוא שלך תמונות מלפני שלוש שנים ושכח לאמר את זה, ולא חשוב שהוא חושב שזה נאצי לאכול בשר ושהמדינה שלנו נאצית כי הכספומט בולע את הכרטיס אשראי שלו כי יש לו, כדבריו, "רק איזה 30,000 שקל חוב החודש". אחרי כל אלה הלכנו לסרט, וכל הסרט הוא ניסה לשלוח ידיים. ולא לעניין כי האולם מלא, וכי זה סרט ואני לא אוהב שמפריעים לי לראות סרט... לכן אני הולך לסרטים לבד! עד שאני אמצא מישהוא שיושב בשקט ובלי לזוז כל הסרט. לדבר זה אחרי הסרט (אני יודע שקשה להאמין אבל ברגע שהסרט מתחיל אני שקט כמו דג שעה וחצי).

קיצר זה היה מזעזע כל כך, באמצע הלכתי לשירותים, ולא חזרתי. העיקר שהוא אחרי איזה שעתיים שולח לי SMS "חבל שהלכת, היה סרט טוב". WTF???? עזבו... מושבניק... מושבניקים עם מיוחד, יש להם הקלות...

בכול מקרה הוא רוצה להפגש שוב, אין מצב... הוא גם לא הטיפוש שלי בכלל.

קבעתי עם מישהוא אחר, חמוד גם כן, מנגן כינור! (זה סקסי גבירותיי ורבותיי והקוראים שאינם מזהים עצמם למין מסויים ואלו שאינם רואים בעצמם חלק מהמין האנושי, מכבד את כולכם). הוא שכח מזה. אבל לא נורא סלחתי ^_^. כי אני מזה שוכח כאלו דברים כל הזמן.

גם יצאתי עם מישהוא אחר, די נחמד. חנון על אבל בסדר, אבל הוא היה כל כך צר מוחין. הוא פשוט דיבר רק על אותו נושא כל הזמן, ומכול הנושאים כימיה!!!

בכול מקרה, יש המון חמודים ושווים בועלם, רובם לא יהיו שלי לעולם.

קרו עוד דברים שאני לא אורמ בבלוג, כי זה ציבורי מדי, ובקיצור ארון הדכאון התקופתי שלי מוכן. הארון תרופות שלי כבר מצוייד בכדורי שינה ועוד דברים. ואולי סוף סוף אני אצליח להרדם כמו שצריך.

בזמן האחרון רודפים אותי חלומות וסיוטים מאוד מטרידים. לפענח אותם זה כל כך מורכב שאפילו אמא שלי ואני יחד לא כל כך עלינו על מה לעזאזל התתמודע שלי רוצה ממני. וזה הרבה. בכול מקרה כנראה אני אעלה את פרוייד באוב ואבקש עזרה, או את יונג הוא היה סוס פרא ערבי בפיענוח חלומות. אם היה לי אומץ הייתי מעלה את יוסף בעל החלומות או רבי שמעון בר יוחיי אבל הן נשמות מאוד חזקות לא נראה לי הם ישמחו מאוד, וגם אין לי טובות שאני יכול לחלק להן בתור מנחה, כי בכול זאת כבוד... פרוייד לעומת זאת מאוד ישמח לעזור בפענוח חלומות... לפחות אני מקווה.

וזהוא. אם אני מדבר עם מישהוא מכם בקרוב ואני אומר דברים הזויים זה מהסיבה כנראה שמוחי נשתבש סופית

אתמול הלכתי לבית קברות בלילה, טעות מאוד מאוד גורלית. ראיתי כל מיניד ברים קריפיים ולא אנושיים. במיוחד הטריד אותי מלאך אחד שישב על הקבר של אחי. כשהגעתי הוא היה נראה מלוכלך ושרוט, והכנפיים שלו היו חצי קצוצות ומדממות, והוא היה חסר צבע כזה לא כמו מלאכי שרת שהם צבעוניים ויפים. כנראה סתם מלאך בצבאות שמיים. בכל מקרה הוא היה נראה לי מחייך למרות הכול, אבל כשהתקרבתי ראיתי שיורדות לו דמעות והוא בעצם נורא עצוב. רציתי לדעת למה, אבל אנושיין, שפת המלאכים, אני לא יודע. רק שמעתי ברוח שהייתה שהוא עצוב כי הוא לא יכול לחזור לשמיים, הוא איבד את הכנפיים שלו. מסכן... מרחם עליו קצת...

אחרי אירוע מאוד מטריד זה הלכתי הביתה. כשהגעתי גיליתי שיש לי את הספר תהילים בכיס, שאני די בטוח שלא היה שם קודם. החלטתי לקרוא פרקים להחלמה ולמציאת הדרך בעבור הנשמה הטועה שם. אבל אז נרדמתי באמצע וחלמתי על מישהוא ספציפי, אני לא אפרט. הטרידה אותי המחשבה שאולי זה הוא.

הייתי באזכרה של מעיין ספיר השבוע באמת, היה קשה. מאוד קשה, טעון מאוד רגשית. הייתה קצת רוח, וברוח שמעתי מלאכים שרים, אז אולי זה סימן טוב. אחרי הכול מלאכים שרים זה טוב. האדמה שלנו מזוהמת וtainted (לא יודע תרגום טוב) ולכן אנשים טובים לא נשארים פה הרבה, הם הולכים מהר ומשאירים אותנו עם הזוהמה והטינופת. והאנשים הטובים שכן נשארים פה סובלים כי אזלו הכרטיסים לאוטובוס השמיים.