גיי מיוסר, חותך ורדים...אז זהו. שיניתי. עכשיו אני סתם אני. סתם חנון ממוצע, קצת מודרני. עתודאי (כן... גם אני מכרתי את נשמתי לצבא...), ובנוסף להכל גם גיי. הבלוג הזה הוא התפרקות מחיי היום יום והנסיון הנואש שלי למצוא תמיכה. |
| 9/2006
 נון שלענטיות מסוכנת
יש לי תאוריה בחיים, היא די חדשה, אני עוד מתרגל אליה. הנון שלענטיות. זו גישה מעולה לחיים, פשוט לחיות. כמו גמל בסופת חול, פשוט ללכת. אין צורך להתרגש יותר מדי, פעם אתה עולה פעם אתה יורד, פעם יש סופה, פעם שמש.
אבל לא תמיד זה טוב. לפעמים זה רע, כמו למשל בנהיגה. כשיש סבתא שחוצה את הכביש ואתה ב40 קמ"ש בכיף שלך ואתה נון שלענטי, אז המורה נהיגה שלך מקבל אולכוס ובולם לך כלכך חזק שאתה בנון שלענטיות מקבל מכה מההגה. אאוץ.
נכשלתי בתיאוריה, אבל אני נון-שלענטי. יש זמן, מקסימום אני אעשה רשיון יותר מאוחר. כאילו לא חיכיתי מספיק גם ככה. שטויות. רק שהנון שלאנטיות שלי היא זו שהכשילה אותי בתיאוריה, כי לא למדתי כמו שצריך. למה לעזאזל צריך להסתכל ימינה ושמאלה כשעוברים על מפגש רכבת? כאילו באמת... אם אני רואה רכבת על הפסים מתקרבת לכיווני, אני כבר מקרה אבוד. כי הרי לפי החוק חוצים פסי רכבת ב10 קמ"ש בערך.
יום ראשון ה10.9 (זה ממש אוטוטו) אני מתגייס לטירוונת. לא לא פרשתי מעתודה, זה ככה טירונות לפני הטכניון. ואני בנון-שלענטיות שלי. אני חושב שאני הבןאדם היחיד בהיסטוריה שביום רביעי לפני התגייסות ביום ראשון עוד חושב שהטירונות זה, יש זמן. מחר קניות, בוכל זאת צריך. אבל יש זמן, מקסימום יום שישי או מוצ"ש, למה למהר?
עוד אין לי אפילו קצה של רעיון איפה אני אעשה טירונות. צריפין אם יש לי מזל, ניצנים אם קצת פחות, מחנה 80 אם עוד פחות. ויש עוד כל מיני חורים לתקוע אותנו. או אם אני אהיה ממש אבל ממש מזליסט עד פלמחים, אבל אין מצב ממש.
דחו בשבועיים את תחילת הלימודים בטכניון בגלל המלחמה, זה טוב. יותר זמן להתארגן, להתכונן ולחפש דירה. כן, לא קיבלתי מעונות. אנחנו במעמד סוציו-אקונומי גבוהה מדי.
זונות.
טוב לא נורא, נשכור דירה עם שותפים, יש כזה לוח מודעות של הטכניון של דירות סטודנטים שכולם סוןדנטים מהטכניון, נוח ^_^. זה סבבה לגמרי, אני חושב. רק שאני לא איפול על שותפים לא משהוא. נו שויין. que sera sera.
מה עוד? לא יודע...
אני מתגעגע למגע אדם, זה חסר לי. סורי, אני יודע שאני ביץ' טוטאלי שמתלונן כל הזמן על זה, אבל ככה אני. זה מעסיק אותי מאוד. זה הדבר שהכי חסר לי בחיים ופאק הכול.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
